ושוב, אני יודע מי נמצא כאן ומי קורא את הדברים כעת, ואני רוצה לשאול אתכם: האם אתם מכירים את גופכם?
מרבית בני האדם יאמרו: ודאי שאנחנו מכירים. מכירים את האיברים החיצוניים וגם את הפנימיים. זה נכון. זה בדיוק מה שאתם מכירים. זה בדיוק מה שאתם יכולים לראות. זה גם מה שהמדע שלכם מכיר.
הנה אנחנו נפגשים שוב באנרגיה של האהבה. אהבת הרוח אליכם ואהבתכם אל הרוח. שהרי זה הדדי. אנחנו אחד איתכם ואתם אחד איתנו.
כפי שאתם יודעים, אתם מחוברים היטב על הפלנטה שלכם, וכשקורים דברים במקום אחד – הם קורים ומשפיעים על מקומות אחרים
האם אתם יכולים להרגיש באנרגיה של האהבה הגדולה שנמצאת כאן? זו אהבת הרוח אליכם. אתם יכולים לנשום אותה בכל תא בגופכם.
היום אשלים את המשל בשלושה חלקים, שהתחלתי לפני חודשים אחדים. קראתי לו משל הדרך. מדובר בשני חברים שיוצאים לטייל, מתפצלים, נפגשים, נהנים מהדרך. ואז – עוברים דרך גשר ולבסוף מגיעים אל ביתם.
אני נוקט בלשון נקבה, כי אני יודע מי נמצא לפניי, אבל התקשור מיועד גם לקוראים ולקוראות. אתם נמצאים איתנו כאן ברגע זה ממש.
אפתח בשאלה, אך קודם אקדים ואומר, שהתקשור היום יהיה מלווה בשאלות רבות, שעליהן אבקש מכם לחשוב.
הנה השאלה: מה אתם חושבים על עצמכם? האם אתם מחשיבים עצמכם אנשים "רגילים", שחיים את החיים, הולכים לעבודה, מגדלים ילדים, אולי כבר יש לכם נכדים – או שאתם חושבים שאתם אנשים מיוחדים?
ושוב אנחנו נפגשים, ושוב באנרגיה של האהבה ושל השמחה. האם אתם יכולים להרגיש את האהבה והשמחה? אתם יודעים, לאנרגיה אין מגבלות. המרחק אינו משנה וכל אחד, במקום שבו הוא נמצא, יכול להרגיש את האהבה הגדולה שנמצאת כאן וגם את השמחה.
השמחה היא על המפגש המרגש בין הרוח לבין האדם. אני, קריון, אכן מתרגש מהמפגש אף יותר מכם. האם אתם יכולים להבין מכך מה הרוח מרגישה כלפיכם?
ושוב אנחנו כולנו נשים. גם אני.
קריון, כפי שאתן יודעות, אינו זכר או נקבה, יחיד או רבים. הוא הכל. הוא האחד. הוא חלק מהמקור. היום, אני מבקשת לדבר בלשון נקבה ומבקשת להתייחס אלי כנקבה. האנרגיה שלי היום היא האנרגיה העוצמתית הנשית.
אני רוצה לספר לכן היום סיפור על אשה למוריאנית.
יקרים, האם אתם יכולים להרגיש בשינוי האנרגיה?האם אתם יכולים להרגיש שמשהו סביבכם השתנה? דיברתי בעבר על כך, שזו תקופה של מעבר ושל שינוי. גם האנרגיה משתנה. אתם יכולים להרגיש אחרת את האנרגיה של האהבה. אתם יכולים להרגיש כיצד היא עוטפת אתכם, כיצד אתם מוגנים ושמורים בתוכה. ממש כמו תינוק ברחם אימו.
יקרים, אין זה מקרה, שמתקבצת לה יחד קבוצה של אנשים כדי לשמוע דברים מן הרוח. אין זה מקרה שאתם נמצאים כאן בפניי. הרוח מסנכרנת את הדברים, כדי שיקרו בדיוק בזמן הנכון לכל אחד.
אתם נמצאים היום ביום שער, בין מה שהיה לבין מה שיהיה.
המסר שלי היום מתאים בדיוק בעבורכם ובעבור הקוראים את הדברים והוא מתאים בדיוק לנקודה הזאת בזמן.
האם אתם יכולים להרגיש את האהבה? לאנרגיה של האהבה אין זמן ואין מרחק וניתן להרגיש אותה בכל מקום שאתם נמצאים בו. קחו לעצמכם את האהבה הזאת. נשמו אותה. זאת האהבה של הרוח אליכם, בני האדם.
אתם יכולים להרגיש באנרגיה.
יקרים ויקרות, אגש ישר לעניין. אני רוצה שתדמיינו את התקופה הנוכחית כאילו היא קו המשווה. קו המשווה של הפלנטה שלכם מפריד בין חלקה הדרומי לחלקה הצפוני של הפלנטה. קו המשווה, שהוא התקופה הנוכחית, מפריד בין מה שהיה לבין מה שיהיה, מה שעתיד להיות, הפוטנציאלים העתידיים.
