אני קריון, אוהב שמכנים אותי "מאהב האנושות". אני אוהב אתכם, בני האדם, ומכיר אתכם טוב יותר מאשר אתם מכירים את עצמכם. אני יודע גם כמה אתם אוהבים סיפורים… ולכן, אספר לכם סיפור גם היום.
זהו סיפור אמיתי, אך גם בדיוני. מציאותי, אך גם אינו כזה. מיד תבינו…
מה הייתם מרגישים לו פתחתי את דבריי במילים: "רוחות של מלחמה". האם הייתם מרגישים פחד? האם הייתם מתחילים לחשוב על הדברים הנוראים שעומדים לקרות? בני אדם אוהבים להתחבר לדברים הפחות נחמדים, כמו: איומים, אזהרות. לו הייתי פותח כך את דבריי, רבים היו מרגישים פחד.
האם אתם מרגישים בשמחה ובאהבה? זהו המסר של היום: של שמחה ושל אהבה, והוא עוסק בנושא שאתם מאוד אוהבים לשמוע עליו: אתם, בני האדם.
חלק מהדברים שאומר היום כבר אמרתי בעבר. ישנם אנשים כאן ובין הקוראים כעת, ששמעו את הדברים ואולי שכחו -והמסר יהיה תזכורת חשובה בעבורכם.
האם אתם יכולים להרגיש באהבה ששוררת כאן? כשאני אומר "כאן", אני מתכוון לכל אחד מהנמצאים מולי, במקום שבו הוא נמצא, וגם לקוראים, שהרי אתם איתנו כעת.
הרגישו את אהבת הרוח. הרגישו את השמחה על המפגש המחודש בין האדם לבין הרוח.ושוב, אני יודע מי נמצא כאן ומי קורא את הדברים כעת, ואני רוצה לשאול אתכם: האם אתם מכירים את גופכם?
מרבית בני האדם יאמרו: ודאי שאנחנו מכירים. מכירים את האיברים החיצוניים וגם את הפנימיים. זה נכון. זה בדיוק מה שאתם מכירים. זה בדיוק מה שאתם יכולים לראות. זה גם מה שהמדע שלכם מכיר.
הנה אנחנו נפגשים שוב באנרגיה של האהבה. אהבת הרוח אליכם ואהבתכם אל הרוח. שהרי זה הדדי. אנחנו אחד איתכם ואתם אחד איתנו.
כפי שאתם יודעים, אתם מחוברים היטב על הפלנטה שלכם, וכשקורים דברים במקום אחד – הם קורים ומשפיעים על מקומות אחריםהאם אתם יכולים להרגיש באנרגיה של האהבה הגדולה שנמצאת כאן? זו אהבת הרוח אליכם. אתם יכולים לנשום אותה בכל תא בגופכם.
היום אשלים את המשל בשלושה חלקים, שהתחלתי לפני חודשים אחדים. קראתי לו משל הדרך. מדובר בשני חברים שיוצאים לטייל, מתפצלים, נפגשים, נהנים מהדרך. ואז – עוברים דרך גשר ולבסוף מגיעים אל ביתם.
אני נוקט בלשון נקבה, כי אני יודע מי נמצא לפניי, אבל התקשור מיועד גם לקוראים ולקוראות. אתם נמצאים איתנו כאן ברגע זה ממש.
אפתח בשאלה, אך קודם אקדים ואומר, שהתקשור היום יהיה מלווה בשאלות רבות, שעליהן אבקש מכם לחשוב.
הנה השאלה: מה אתם חושבים על עצמכם? האם אתם מחשיבים עצמכם אנשים "רגילים", שחיים את החיים, הולכים לעבודה, מגדלים ילדים, אולי כבר יש לכם נכדים – או שאתם חושבים שאתם אנשים מיוחדים?
ושוב אנחנו נפגשים, ושוב באנרגיה של האהבה ושל השמחה. האם אתם יכולים להרגיש את האהבה והשמחה? אתם יודעים, לאנרגיה אין מגבלות. המרחק אינו משנה וכל אחד, במקום שבו הוא נמצא, יכול להרגיש את האהבה הגדולה שנמצאת כאן וגם את השמחה.
השמחה היא על המפגש המרגש בין הרוח לבין האדם. אני, קריון, אכן מתרגש מהמפגש אף יותר מכם. האם אתם יכולים להבין מכך מה הרוח מרגישה כלפיכם?
ושוב אנחנו כולנו נשים. גם אני.
קריון, כפי שאתן יודעות, אינו זכר או נקבה, יחיד או רבים. הוא הכל. הוא האחד. הוא חלק מהמקור. היום, אני מבקשת לדבר בלשון נקבה ומבקשת להתייחס אלי כנקבה. האנרגיה שלי היום היא האנרגיה העוצמתית הנשית.
אני רוצה לספר לכן היום סיפור על אשה למוריאנית.