הדרך להארה

(לתקשור קדמה שירתה של מירב גולד)

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

האם אתם זוכרים, יקרים? האם אתם זוכרים את הבית, את למוריה? את המקום שבו התחלתם? תודה לכוהנת הלמוריאנית שהזכירה לנו את הבית בשירתה. אדבר על כך בהמשך.

אני רוצה כעת לפנות לכל אחד מכם, וגם אליכם הקוראים. עצמו עיניים והרגישו באנרגיה. הרגישו את האהבה ששוררת כאן ונמצאת סביבכם. קחו אותה ומלאו את ליבכם. הרגישו באור הגדול שנמצא כאן. האור הוא חלק מכם ואתם חלק ממנו. אמצו אותו אל ליבכם. הרגישו במשפחה האוהבת שנמצאת כאן. גם היא חלק מכם. אתם גם יכולים להרגיש באורחים שנמצאים כאן, ואשר מלווים אותנו כבר תקופה ארוכה במפגשים הללו. ניתן לומר שהם קבעו את המקום הזה כ"בסיס הבית" שלהם. אני מברך אתכם ואת האורחים, ומבקש מכם לאפשר למילים האוהבות להדהד בליבכם.

בפעם הקודמת דיברתי על אור ואהבה וגם על חושך ופחד. היום אמשיך ואבהיר נושאים, שהשאלות לגביהם נשאלות תדיר. אני שומע אותן…

על הארה

תחילה אדבר על הארה. כשאתם משתמשים בביטוי: "יש לי הארה", אתם מתכוונים ל: "הגעתי לתובנה מסוימת" או "יש לי רעיון". כשאתם מדברים על "אנשים מוארים" – למה אז אתם מתכוונים? בדרך כלל אתם מתכוונים לאנשים שחיים את הרוח, יודעים ומכירים אותה, ונמצאים באור, אפילו שהם חיים כאן איתכם, על הפלנטה. אנשים שאינם עוסקים במציאות החיים היומיומית של כלל בני האדם. זו בדרך כלל מחשבתם של אנשים לגבי הארה ומוארות.

אני רוצה שתדעו יקרים, שאני מדבר היום אל אנשים מוארים. כן, כן, כל אחד מכם. כי מיהו האדם המואר אם לא בעל המודעות? זה האדם היודע, שיש דברים הנסתרים מן העין ושהאנרגיה עובדת בדרכים שנעלמות מן העין האנושית. האדם שיודע להושיט יד לרוח, שיודע כי הוא יכול לברוא את המציאות שלו ושהדברים יקרו בזמן הנכון. זה אדם שמשתמש בשפה היומיומית של הרוח, של הבעת הכוונה, של הבנת הזמן.

האם אתם אנשים כאלה? אכן כן.

האדם המואר חי את החיים על פני הפלנטה ובו זמנית יודע, שהוא יכול לשנות בכל עת. הוא מודע למי שהוא. הוא מכיר במהותו. האם אתם כאלה?

ההארה איננה מונח רוחני שאינו ניתן להשגה.

הארה היא מודעות.

כאנשים בעלי מודעות – נהגו בדרך המודעות. בשיתוף פעולה ביניכם לבין אנשים אחרים וביניכם לבין הרוח. היו ערים לסימנים ולרמזים שהרוח שולחת לכם והבינו את משמעותם. הבינו שיש משמעות לכל אשר קורה בדרככם, כי מקריות אינה אלא סינכרון, שהרוח יוצרת למענכם ובשיתוף פעולה איתכם.

הכירו בעובדה שאתם אנשים מוארים והשתמשו באור שלכם, כפי שכבר הצעתי פעמים רבות. היכולת שלכם לשנות תלויה באור שלכם ובאור שאתם. תלויה בהיותכם. היו האור המאיר מקומות אפלים. ויש כאלה על פני הפלנטה.

על הדרך

ולשאלה נוספת: "קריון, האם אני בדרך הנכונה? האם זו הדרך שאני צריך ללכת בה?" זו שאלה שנשאלת פעם אחר פעם, והיא מעידה על חיפושיו של השואל.

מהי אותה דרך, שבה אתם הולכים והאם אתם בדרך הנכונה?

ובכן, יקרים, הדרך היא חייכם ואם אתם הולכים בה, הרי שהיא נכונה…. כבר נתתי מבחנים לתחושות שמלוות בני אדם בדרכם וכבר אמרתי שאתם יכולים לשנות. אינכם יכולים לשנות את הדרך, כי הדרך היא החיים שלכם, אבל אתם יכולים לשנות את הכיוון בדרככם.

אם אחזור על מה שאמרתי בעבר: כשאתם מרגישים שמחה, רצון לשחק, לרקוד ולשיר, כשליבכם מלא באהבה, כשאתם סקרנים לראות מה יקרה – אתם בכיוון הנכון בדרך הנכונה, שהיא חייכם. ואם הכיוון הזה מלא בפחדים, בכעסים, ברגשי אשמה ובדאגות – מדוע לא תשקלו לשנות את הכיוון ואת השביל? הרי אתם יכולים, בדרך החיים שלכם, לשנות ולפנות. יש לכם את היכולת לברוא את המציאות שאתם רוצים לחיות בה. מדוע לא תשנו? יש לכם את היכולת להיות בינממדיים ולנוע בין השבילים בדרך שהיא חייכם, מדוע לא תעשו זאת? מדוע לא תרקדו בשבילים רבים?

היו פורצי הדרך שאתם. אתם מובילי האור על הפלנטה. אתם חלוצי המודעות. אתם בעלי הזיכרון, והוא עולה וצץ ומגיח אל העכשיו. זהו זיכרון הבית, זכרון למוריה. אותה יבשת שבה החלו חייו של האדם התבוני. האם ידעתם שאתם שייכים לשם? אין זה סתם שהפלדיאנים בחרו במקום הזה ובאנשים הללו. הם ראו את הפוטנציאל שנים רבות קדימה. היו תקופות שהם חשבו שהפוטנציאל כבר לא יתממש, ושאלו את עצמם: מתי תחול ההתעוררות? מתי הם יבינו מי הם? הדברים קרו והשינוי קרה ואתם כאן כדי להוכיח זאת.

הדרך לא היתה פשוטה והיא אינה פשוטה גם היום. האם זה אומר שאין בה שמחה? מה קורה כשאתם מתגברים על אתגרים? האם השמחה אינה ממלאת את ליבכם?

היזכרו במי שהייתם, שם בלמוריה. השירה ששמעתם היום פתחה את הדרך אל הזיכרון התאי שלכם, אל זיכרון הד.נ.א., אל זיכרון היכולות. היא ירדה מטה ועלתה מעלה.

בדקו עם עצמכם היכן אתם רוצים להיות והיו במקום הזה.

ובכן, כשאתם שואלים אותי אם אתם בדרך הנכונה, תשובתי היא: כמובן. הדרך היא תמיד נכונה. חכו להפתעות בדרך הזו, כי הן תבואנה. חכו לשינויים, כי הם בדרך. אתם יצרתם זאת כקולקטיב אנושי.

שינוי הוא שם המשחק. שינוי ואהבה. שינוי ושמחה. שינוי ותשוקה. שינוי, משחק, ריפוי.

האם אתם רוקדים בשינויים של חייכם? האם אתם שמחים איתם?

אתם אנשי האור. אתם המוארים. אתם בדרך הנכונה. כל בחירה שלכם היא הבחירה הנכונה. אין זה משנה כיצד ובמה תבחרו. זו החלטתכם אם לבחור באור או בחושך, באהבה או בפחד. זו החלטה שלכם בלבד. הרוח אינה יכולה לבחור בעבורכם. אלוהים אינו יכול להחליט בעבורכם.

לכן, זכרו מי אתם ומה מהותכם ותוכלו לבחור ולשנות כרצונכם.

על התקופה הבאה; למוריה החדשה

לפני שאסיים, אני רוצה לחזור אל נושא שדובר כאן טרם התחלתי את המסר (מדבר על דברים שנאמרו ע"י דורית) ולאשר לכם, שעומדת להסתיים תקופה בת 26,000 שנים ומתחילה תקופה חדשה. אתם נמצאים בתקופת מעבר. חלק מכם יאמרו שהם מרגישים זאת כבר שנים. וזה נכון. חלק יגידו שהם מרגישים את המעבר בחייהם, בדרכם. וזה נכון. האנרגיה עוצמתית ובשנה הקרובה, כשיתחיל מעגל חיים חדש על פני הפלנטה, תוכלו אולי להבין כמה מן הדברים שעברתם כדי להגיע לעת הזאת. תוכלו להבין מדוע דברים "לא זזו" ו"לא התקדמו". זו אשלייה, כמובן. תמיד ישנה התקדמות ותמיד ישנה תזוזה. התקדמות ברמת התדרים. תזוזה ברמת המודעות. אלא שהרגשתם קצת מאחור. הגיע הזמן לעלות על הגל, לעוף איתו קדימה, ולא להשתרך בשחייה מאחוריו. זהו דימוי לאותם גלים של אותה יבשת מופלאה. הגלים של חופי הוואי, היא למוריה, מסמלים בעבורכם את ההתקדמות.

האם שאלתם את עצמכם מדוע החופים הללו מלאים בדולפינים ובלוייתנים? מדוע הם מתקרבים אל החוף? הם נושאים את תדר הבית. הם יודעים כי זהו הבית.

כעת, מתחילה תקופת למוריה החדשה, כשאתם ברמת תדרים גבוהה וברמת מודעות גבוהה, בעלי יכולות שמתגלות וזיכרון שצף.

אתם הולכים לשנות את החיים כאן על פני הפלנטה. התכוננו לשינוי. היו השינוי. באתם לכאן כדי להיות.

אני נפרד כעת בצער. הרוח תמיד שמחה על המפגשים עם בני האדם. המסר להיום הסתיים, אבל האנרגיה נשארת.

כי כך הוא הדבר.

קריון