שומר המגדלור והקברניט

שומר המגדלור והקברניט

תקשור קריון מיום 29.8.2024

תוקשר בפני קהל ע"י דורית ישראל

קרדיט לתמונה: נורית גת בן-אריה

מבורכים אתם, הנני קריון מהשרות המגנטי.

ושוב אנחנו נפגשים. ושוב באנרגיה של האהבה. אתם יכולים להרגיש בה. גם אם אתם חושבים שטרם נפגשנו – אני אומר לכם כי נפגשנו פעמים רבות בעבר ועוד ניפגש…

בכל פעם שאני פוגש קבוצה "חדשה" אני אומר לה: מבורכים אתם. אני מבקש ממנה להרגיש את האהבה, את החיבור ואת האחדות. וכך אני מבקש מכם. אני אומר זאת גם לכם, הקוראים. אתם איתנו. אתם באחדות איתנו בעת הקריאה.

אני יודע כמה אתם אוהבים סיפורים והיום אספר לכם סיפור. הוא קרה לפני שנים במקום רחוק מכאן.

במקום ההוא, שהיה כפר מבודד, נולד ילד לזוג הורים. הם קראו לו בן. האב היה שומר המגדלור. בכל יום היה הולך אל המגדלור, בודק שהוא תקין, כדי שיוכל להאיר בלילה לספינות שבים.

כשגדל הילד, הבינו ההורים שהוא מיוחד. הוא אהב להתבודד. להיות עם עצמו. חברים פחות עניינו אותו. אבל דבר אחד אהב מאוד: ללכת עם אביו אל המגדלור, בעיקר בשעות הלילה, ולהביט אל המרחק ואל האניות המוצאות דרכן בעזרת אור המגדלור.

עם הזמן הפך גם בן לשומר המגדלור.

הוא היה ילד מיוחד, שגדל להיות אדם מיוחד. אמנם בודד עצמו מרצונו מהסביבה, אבל ידע שדרך המגדלור הוא עוזר להרבה מאוד אנשים.

הייחוד שלו היה בכך, שהביא אור לאנשים. שהדריך אותם דרך האור שלו ודרך אור המגדלור. הוא היה המגדלור.

יום אחד חלה בן הצעיר ולא יכול היה ללכת אל המגדלור. דווקא באותו לילה כבה אור המגדלור, ודווקא באותו לילה הגיעה ספינה ממרחקים.

קברניט הספינה ציפה לראות את אור המגדלור, כדי לדעת לאן להפנות את הספינה ולהגיע לנמל מבטחים. אבל המגדלור היה כבוי. הקברניט עמד בפני החלטה: האם להמשיך או לחכות לבוקר ולראות את הדרך. בהחלטה אינטואיטיבית גמר אומר לחכות לבוקר. החליט שהוא עומד במקום, למרות שיהיה איחור בהגעתו לנמל, כדי שיוכל להוביל את הספינה ואת האנשים שעליה בצורה בטוחה.

כשהאיר הבוקר, ראה הקברניט שטוב עשה שנשמע לאינטואיציה שלו, כי היה קרוב לסלעים ועלול היה להתנפץ עליהם.

בן, שהחלים באורח פלא, רץ בבוקר אל המגדלור, הבין שהוא היה כבוי בלילה וראה את הספינה עומדת. הוא הבין שלמרות הכל – אנשים ניצלו.

בסיפור הזה יש שתי דמויות עיקריות: 

הילד המיוחד, שגדל להיות אדם מיוחד. כזה שעניין אותו לעזור לאנשים, אך מרחוק. עניין אותו להאיר דרך לאנשים וניתן לומר שהיה מורה דרך. ניתן לומר שהוא עצמו האיר לאנשים את הנתיב בים.

והקברניט, שנשמע לאינטואיציות שלו, שהלך עם הלב שלו, שהחליט לא לקחת סיכונים ולהגן על הספינה ועל האנשים שאיתו וגם עליו עצמו. אכן, בזכות האינטואיציה ניצלו כולם.

האם ניתן להפריד בין שתי הדמויות המופלאות הללו? למעשה, ניתן לומר ששתיהן מהוות חלקים משלימים של אותו אדם.

שניהם היו מורי דרך. האחד דרך האור והשני דרך מנהיגותו ובכך שנשמע לאינטואיציות שלו.

כעת אני פונה אליכם, שנמצאים כאן, ואליכם הקוראים:

גם אם אתם עובדים לבד – אתם עדיין מורי דרך ומראי דרך. אתם מגדלורים.

גם אם אתם מובילים אחרים ונשמעים ללב שלכם – אתם מורי דרך ומראי דרך. אתם מובילים בבטחה. אתם המנהיגים.

אלה תכונות של מנהיגים אמיתיים! 

המנהיגים האמיתיים הם אלה שעושים למען הכלל, מתוך המקום הייחודי שלהם, מתוך המחשבה שמה שהם עושים עוזר לאנשים אחרים, ואלה שמנהיגים את האחרים בבטחה, מתוך ידיעת הלב.

אתם יכולים למצוא אותם בתוככם! אל תצטערו אם אתם עובדים לבד. אל תצטערו אם אתם נשמעים אך ורק לליבכם. אתם הדוגמה. אתם הייחודיים. אתם המגדלור, המאיר לאנשים הנמצאים בחושך את דרכם, כדי שלא יתנפצו אל הסלעים. אתם המנהיגים, שעוזרים לאחרים ללכת אף הם על פי התחושה הפנימית שלהם.

 אלה שני צדדים של אותו המטבע… של מנהיגות ראוייה. של מנהיגות למען החברה. אלה הצדדים שיוצרים ביחד את השלם. אלה הצדדים שנמצאים בכל אחד ואחת מכם. אני יודע בפני מי אני מדבר ואני יודע מי קורא את הדברים ברגע זה ממש.

יקרים, היו המגדלור שאתם. שלחו את האור שלכם, גם אינכם יודעים למי הוא מגיע. האור מגיע למקומות הנכונים. האור מגיע אל מי שמוכן לקבל אותו ולהיעזר בו. ומי שאינו מוכן – הרי זו החלטה שלו. זה לא קשור בכם אלא בו בלבד.

התפקיד שלכם הוא לשלוח את האור!

התפקיד שלכם הוא ללכת עם הלב שלכם. עם הידיעה הפנימית. כדי שתוכלו להוביל בבטחה את ההולכים איתכם.

אתם הקברניט של חייכם ושל הסובבים אתכם.

לכו עם הלב, כי הוא היודע.

גם במקום החשוך ביותר – תוכלו לצעוד בעזרת האור שבליבכם.

אני מציע לשלוח את האור שלכם אל כל אותם מקומות חשוכים. מישהו ודאי יקבל אותו. אל תחשבו שאתם לבד ושאינכם משפיעים. גם אור קטן מאיר חושך גדול. גם המגדלור הבודד מאיר את הדרך בחושך לספינות ששטות בים.

כעת תארו לכם מה קורה כאשר קבוצה גדולה שולחת את האור שלה…

כבר אמרתי בעבר: כאשר החושך נתקל באור – הוא מתנגד. הוא מתפרץ. אבל אמרתי ואני עדיין אומר:  האור מנצח!! האור מתגבר על כל חושך. 

סבלנות… סבלנות יקרים. הדברים קורים. הדברים יקרו. הרוח איתכם. עופו עם הרוח והביאו את האור שלכם אל כל מקום שזקוק לו.

אתם אלה שמובילים את הפלנטה אל מקום מואר יותר. אל איכות חיים טובה יותר. אל שמחה, אל ריקוד, אל תשוקה.

והרוח איתכם. אתם אף פעם לא לבד. אנחנו מקיפים אתכם באהבה גדולה ואתם יכולים להרגיש בה בכל רגע שתרצו בכך.

אתם יכולים להרגיש אותה כאן. זה מקום של אחדות. זה מקום של חיבור.

אני קריון, מאוהב בבני אדם, ומברך אתכם בברכת האור.

וכך הוא הדבר.

קריון