כפי שניתן להבין, התקשור היום נערך ללא קהל, בשל הנסיבות המיוחדות. על הנסיבות האלה בדיוק אני רוצה לדבר. אתייחס אל הדברים מזווית שונה מאשר אתם רגילים וגם אשיב על שאלות אחדות הנוגעות בנושא, ושאותן אני שומע מכם מידי יום.
לפני כן, אומר לכם דבר אחד, שירגיע רבים: זהו אינו סוף העולם! האנושות תמשיך לחיות על הפלנטה עוד זמן רב.
ובכן, קורונה. האם אתם נבהלים ומתמלאים בפחד, כשאתם שומעים את המילה? לאור מה שקורה בעולם, רבים נתקפו בבהלה ואפילו, לעיתים, בפחד משתק.
משפחה יקרה, אתם יכולים להרגיש באנרגיה שנמצאת כאן. אתם יכולים להרגיש בשקט. שקט מתוך שמחה. זו שמחה על מפגש בין הרוח לבין בני אדם. אנחנו תמיד שמחים להיות איתכם. אנחנו תמיד שמחים, כאשר אתם מושיטים לנו יד. תמיד נבוא, ניגע, נהיה.
לפני שנים אחדות העברתי כאן תקשור ובו סיפור על ילדה, שמשחקת עם הבובות שלה. היא מדברת אותן, קובעת מה יעשו ומרגישה שהיא אלוהים.
קראתי לסיפור: "מי כאן אלוהים". תוכלו לקרוא אותו. היום אני רוצה להתייחס לחלק הראשון של הסיפור.
מבורכת את יקרה על השירה מהמקומות הרחוקים, שמהם גם באים האורחים שלנו כאן. אתם יכולים להרגיש בהם. אתם יכולים להרגיש באהבה הגדולה שיש כאן.
אני קריון, מסטר המגנטיות. הגעתי לכאן, כפי שרובכם יודעים, כדי להזיז, לשנות, את הצירים המגנטיים של הפלנטה. הדבר נעשה על פי בקשה קולקטיבית אנושית.
הצירים אכן שונו, ובעקבות כך,השתנתה המגנטיות של כדור הארץ והשתנו דברים רבים על הפלנטה.
אם הקשבתם לצלילים שנשמעו זה עתה, יכולתם להרגיש את האהבה, את ההכלה, ויותר מכל – את האחדות. ההרמוניה של הצלילים שנשמעו מסמלת אחדות. על כך אני מודה לכוהנת הלמוריאנית, שפתחה את הדרך לאשר אני עומד לומר לכם היום.
אדבר היום על נושאים אחדים, שעליהם כבר דיברתי בעבר ואאיר אותם מזווית מעט שונה. אבל בעיקר אדבר עליהם, כי הם מתאימים לרוח התקופה. הם מתאימים לכל מי שנמצא כאן מולי, לכל הקוראים ולמעשה, לכל האנשים על הפלנטה. רבים יוכלו להזדהות עם הדברים וגם על כך חשיבותם.
ושוב אנחנו נפגשים באנרגיה של האהבה. אתם יכולים להרגיש בה. נמצאים איתנו אורחים רבים. מכאן ומשם. אתם יכולים להרגיש באנרגיה.
לכל אדם יש רגישות לאנרגיה בצורה זו או אחרת, וכל אדם מרגיש אנרגיה בזמן זה או אחר. אתם מוזמנים לפתוח את הלב ולהרגיש את האהבה הגדולה כאן.
אני רוצה לתאר לכם תמונה: דמיינו ספורטאי, נניח קופץ במוט, שצריך לעבור רף בגובה מסוים, בדרך כלל גבוה הרבה יותר מזה שבני אדם "רגילים" יכולים לעבור. הוא עומד מול הרף, מחזיק בידיו את מוט הקפיצה ואינו ניגש מיד לריצה. רק לאחר כדקה לערך הוא מתחיל בריצה, תומך את המוט וקופץ.
יקרים, הרגישו את השמחה. הרגישו את האנרגיה שנמצאת כאן. זו האנרגיה של האהבה. השירה ששמעתם היתה שירת האהבה. מבורכת הכוהנת הלמוריאנית על האהבה שנגעה בלבבות. ניתן לומר, בלבבות של כולנו. שלי ושל האורחים הנכבדים שנמצאים כאן. אנחנו פועמים בתדר של אהבה ואתם יכולים לומר, בעצם, שאנחנו לב.
האם אתם מרגישים את השמחה השוררת כאן? האם אתם מרגישים את האהבה השוררת כאן? אתם יכולים להרגיש בנוכחות הגדולה והאוהבת שנמצאת כאן, ואתם, הקוראים, יכולים להתחבר אל האנרגיה הזאת ולהרגיש את האהבה הגדולה, את תחושת האחדות ואת האלוהות שבכם.
אתם אלוהים. ואף על פי שאתם בני אדם ומרבית בני האדם אינם חושבים כך על עצמם, וחלקם גם לא מאמינים בקיומו של האל – עדיין, אני אומר לכם שאתם אלוהים. האם אתם יכולים לומר זאת לעצמכם? האם אתם יכולים להרגיש את האהבה והחמלה והאור בתוככם ולהבין שאתם אלוהים?
נתחיל בפן האישי. אני שואל אתכם, יקרים, וחישבו היטב על התשובה: האם החיים שלכם היום דומים לחייכם לפני שנתיים ואפילו לפני שנה? אני יודע שהתשובה שלכם שלילית. החיים השתנו. מדוע? מסיבות רבות, אך אחת מהסיבות: האנרגיה העוצמתית שמגיעה לכאן והשינויים שמתחוללים בעקבותיה ובעקבות הרצון הקולקטיבי האנושי.
אני פונה כעת אל הנמצאים במקום הזה, ומבקש מכם להרגיש את האנרגיה שנמצאת כאן. אתם יכולים להרגיש אנרגיה של אהבה, של אחדות ושל חגיגיות קדושה.
ישנה קדושה במקום הזה. הרגישו בה.
אני קריון, מאוהב בבני האדם, ותמיד אומר לכם אך ורק את האמת. אני מדבר בפני קבוצה מיוחדת. אתם יכולים להרגיש את הייחוד ואת העוצמה בתוככם. זו קבוצה שמרגישה, שמבינה, שיודעת.
ברוכות הבאות יקרות, הנני קריון מהשרות המגנטי.
דעו, שאינכן נמצאות כאן סתם או במקרה. ראשית, אענה לכל מי ששאלה עצמה: אכן, כולכן למוריאניות. כולכן הייתן בלמוריה.
וכעת אומר: אלוהה יקרות. האם אתן מבינות את משמעות המילה ורואות את הקרבה בין השפה הלמוריאנית לשפה העברית? שתי השפות עתיקות ומקורן מה"אלוהה", מהאל.
"אלוהה" היא אהבה, חמלה ושלום. בדיוק כמו האל.