ידע

(לתקשור קדמה שירתה של מירב גולד)

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

השירה ששמעתם היא שירת הזיכרון. ודאי הרגשתם את ההדהוד בליבכם. אתייחס לכך בהמשך.

לפני כן, אני רוצה לברך גם את האורחים שנמצאים כאן היום. הם מגיעים במיוחד בשבילכם וכדי להיות איתכם. חלקם כבר אורחים של קבע כאן. אתם יכולים להרגיש אותם. הם באו כדי לאהוב אתכם ולתמוך בכם בתהליך הזיכרון.

המסר שאעביר היום קשור בידע. בפעמים הקודמות דיברתי על מושגים, שכבר דיברתי עליהם בעבר, אך מנקודת מבט שונה מעט. היום אני ממשיך במגמה הזאת ורוצה לדבר על מושג הידע מנקודת מבט שונה.

תחילה אשאל אתכם שאלה: לו חייתם לפני 3000 שנה, האם הייתם מעזים לעלות על ספינה ולצאת לים? סביר להניח שלא. אתם מבינים, אנשים בתקופה ההיא חשבו, שהעולם נגמר בנקודת האופק, וכשיגיעו אליה – יפלו לתהום. האמונה והידע באותה תקופה היו שהעולם שטוח.

לפני כ-2500 שנה, מתמטיקאי מחונן, והייתי אומר גם מתקשר נפלא, ושמו פיתגורס, צפה בכוכבים, ראה את מהלכם והבין, שלא יתכן שהעולם שטוח. הוא הבין שהפלנטה שלכם עגולה. הוא הבין, שהספינות תמיד ישובו הביתה ואף פעם לא יפלו אל התהום. זו היתה תגלית מרעישה באותה תקופה.

האם קרה משהו בתוך 500 שנה? לא. הפלנטה היתה עגולה לפני 3000 שנה, היתה עגולה לפני 2500 שנה והיא עדיין כזאת…. מה שהשתנה: הידע. אדם אחד, שאחריו באו נוספים, שקלט והבין דברים.

כעת, היזכרו בבקשה בסופר, שאת ספריו ודאי קראתם בילדותכם. המחבר, מתקשר, הקדים את זמנו: ז'ול ורן. הוא חזה דברים, שבזמנו נראו דמיוניים לחלוטין והיום הם נחלת הכלל. אציין בפניכם את הספר "מסביב לעולם בשמונים יום". אם אתם זוכרים את העלילה, היתה שם, בין היתר, התערבות, שבה יצא אדם אל הדרך ואמר שיוכל להקיף את כדור הארץ בשמונים יום. היה נדמה לו, לפי ספירתו, שאיחר, אך כשהגיע, התברר לו, שהגיע יום קודם. כיצד נוצר פער של יום אחד? הרי יצא וחזר אל אותו המקום. הוא עצמו ספר את הימים וגם אלה שנשארו ספרו את הימים. ובכל זאת – הבדל של יום. הספר הזה גרם לאנשים לחשוב על מימד הזמן.

בני אדם מאמינים, שהזמן הוא ליניארי. שעה אחרי שעה. מבחינת הרוח, כפי שאתם כבר יודעים, הכל קורה בעכשיו. והנה, ספירה ליניארית במקומות שונים הביאה להפרש. כיצד משפיע דבר כזה על הידע? הוא מביא בני אדם לחקור ולברר.

הסתכלו בבקשה עלהמאה הקודמת, המאה ה-20. היתה זו המאה הפורייה ביותר מבחינת תגליות והמצאות. נעשו בה מחקרים גדולים ומקיפים. מי יכול היה לתאר לעצמו שהאדם יוכל לעוף באוויר, והנה, נוצרו מטוסים. מי יכול היה לתאר לעצמו שהאדם יוכל לצלול במים במשך זמן רב, והנה, נוצרו צוללות. מי יכול היה לתאר לעצמו, שמגיפות, שהפילו חללים רבים, ייעלמו מן העולם. שיומצאו חיסונים ותרופות.

כל אלה קשורים בידע. זהו ידע, שמתקבל תוך כדי מחקר, ניסוי וטעייה ותצפיות.

כעת אחזיר אתכם כ-50,000 שנים לאחור. שימו לב, שאנחנו עורכים היום גם מסעות בזמן… אנחנו כעת ביבשת למוריה. האם הידע היה קיים אז? התשובה היא: כן. בני האדם שחיו אז ידעו שכדור הארץ עגול ואינו שטוח. הם הכירו את תנועת הכוכבים. הם הבינו את מימד הזמן. הם ידעו לשמור על בריאותם. הם לא חלו במחלות שאין להן פתרון. הם גם ידעו לחדש את גופם.

מה קרה במהלך השנים? אם הידע היה קיים – לאן נעלם? ובכן, הוא לא נעלם. הידע קיים וישנו ומוטבע בתוך הד.נ.א. שלכם, שהרי כל מה שעברתם וחוויתם נמצא בד.נ.א.

מדוע "נעלם"הידע לתקופה כל כך ארוכה? אם אתם מכירים את סיפורה של למוריה, אומר לכם, בצורה מטפורית, שהידע טבע עם היבשת. רק כשהגיע הזמן הנכון, החלו בני אדם בודדים להיזכר.

אם תשאלו היום מדענים, שיושבים במעבדות ומחפשים פתרונות, הם יאמרו פעמים רבות, שהפתרון מגיע בדרך אינטואיטיבית. התובנה "קופצת" פתאום לראש. מהיכן היא מגיעה? בדיוק מאותו זיכרון, שקיים בד.נ.א.

ובכן, ידע קיים יכול להיעלם ולצוץ בשנית. הכל תלוי בבני האדם.

השירה ששמעתם, היתה שירה של עוררות. עוררות הד.נ.א., התעוררות הזיכרון. אתם יכולים, אם רק תרצו, להעלות את הזיכרון אל העכשיו.

הד.נ.א. שלכם אינו עובד במלוא התפוקה. אתם יכולים להפעיל אותו ולהעלות את התפוקה שלו. בעקבות זאת, יופיעו עוד יכולות ועוד ידע.

ולעניין נוסף: כיצד מתייחסים בני האדם אל ידע חדש שמגיע? בדרך כלל – בספק. הסתכלו על כל ההמצאות לאורך ההיסטוריה שלכם. הן נתקלו בלגלוג, בספקות ובהתנגדויות. זה מה ששינוי מחולל אצל מרבית בני האדם, והמצאות הן שינוי. כשאנשים רגילים אל המוכר, הם מתנגדים לכל שינוי. בתקופה הנוכחית, כשמועבר עוד ועוד ידע אזוטרי, כיצד מתנהגים מרבית בני האדם? בזלזול ובספקנות. הם לא מאמינים, עד שלא יראו את ההוכחות.

כשהגעתי לכאן לראשונה, העברתי שני סוגים של ידע דרך המתקשר המקורי שלי (מתייחס ללי קרול): ידע "ממשי" וידע אזוטרי. הדברים ה"ממשיים" כבר התגלו והוכחו כנכונים. חלק מהמסרים האזוטריים שהעברתי קרו אף הם. אתם ודאי זוכרים את הבהלה בשנת 2000 ובשנת 2012. היו עובדי אור שטענו, כי "אנחנו עומדים בפני תקופה של חושך", ש"כדור הארץ עומד לעבור היפוך קטבים". היו כאלה שטענו, כי הפלנטה עומדת להיעלם. אמרתי אז ששום דבר מאלה לא יקרה, גם דרך המתקשרת שלי. אכן, לא קרה דבר מ"הנבואות  השחורות", אבל קרו דברים רבים אחרים. המודעות של בני האדם החלה להתעורר עוד, ואיתה הגיע גם ידע נוסף.

"אבל קריון, האם אנחנו אמורים להאמין לכל אחד שטוען שהגיע אליו ידע מסויים?" לא זה מה שאמרתי. אתם אמורים להרגיש האם הידע מדבר אל ליבכם. אם כן, ודאי תוכלו לראות לאחר זמן באם הוא נכון. אל תיקחו מה שלא מדבר אל ליבכם. כשידע נכון, הוא מגיע לאנשים רבים, וגם זה יכול להיות מבחן טוב בעבורכם. כשמישהו אומר לכם שיש לו בעלות על ידע מסויים – דעו כי הדברים אינם מדויקים ואינם נכונים. ידע נכון מגיע לאנשים שונים במקומות שונים על הפלנטה, כדי להגיע למעגל רחב של אנשים.

לאף אחד אין בעלות על ידע, והוא אמור להיות מוצג לכלל. האם אלה שהמציאו תרופות וחיסונים כנגד מחלות ומגיפות שמרו את ההמצאה לעצמם? לו שמרו אותה לעצמם, מה היה קורה? כיצד היו אנשים נרפאים או מתחסנים? כיצד היו המחלות נעלמות?

המטרה היא להפיץ את הידע, כי ידע הוא כוח, הוא אנרגיה, ובעזרתו ניתן לחולל ניסים.

ובכן, יקרים, האם אתם פתוחים לקבל ידע? האם אתם פתוחים להרגיש את נכונותו? אתם נמצאים היום בתקופה מרגשת ביותר. אנחנו רואים את הפוטנציאל העתידי. אנחנו רואים את השלום, גם אם אתם אינכם רואים אותו. האם הידע הזה מדבר אל ליבכם? אם כן, צאו ועשו! אתם יכולים לקרב את השלום. אתם יכולים לחיות באיכות חיים בזכות הידע שלכם.

הרשת המגנטית, רשת הגאיה ורשת הקריסטל מחוברות אליכם בקשר ישיר. הן מציעות לכם את המידע. הן מציעות שיתוף פעולה להפעלה נוספת של הד.נ.א. שלכם. האם אתם מרגישים כי הדבר נכון? אם כן, בקשו לעצמכם את ההפעלה הזאת, את הידע ואת היכולות הנוספות. יכולות רבות טמונות בזיכרון התאי שלכם. הרשו לזיכרון להעלות את עצמו אל העכשיו, כי אתם יכולים!

אל תשמרו ידע לעצמכם! העבירו אותו הלאה, גם אם לא כולם נכונים לשמוע. דברו עליו בפתיחות, גם אם לא כולם מוכנים להקשיב. דברו את האמת שלכם. דברו את האור שלכם. היו האור שאתם. כי אתם יכולים!

יש לכם את הידע. הפעילו אותו והשתמשו בו, למען איכות החיים שלכם ושל הפלנטה. זכרו, כי האורחים שנמצאים כאן תומכים בכם בתהליך הזה. גם הם עברו את התהליכים שאתם עוברים כעת, והם רואים את הפוטנציאל.

זכרו מי אתם. זכרו מאין באתם. זכרו מה אתם יודעים.

מבורכים אתם.

כי כך הוא הדבר

קריון