תקשור קריון מיום 27.6.2013
פרח הלב
ע"י דורית ישראל
ברוכים הבאים מלאכים אנושיים יקרים, הנני קריון מהשרות המגנטי.
קריאת האהבה נגעה בלבבות. שירת המלאכים נגעה בלבבות. שירת המהות העתיקה פתחה את הלבבות, וכשהלב פתוח ומרגיש – הוא יודע. ידיעת הלב היא המובילה את המלאך האנושי. הסתכלו זה בעיניו של השני וגלו את המלאך שבתוככם, כי העיניים שבהן תביטו משקפות לכם את מהותכם המלאכית,את מהותכם האנושית, את מהותכם העתיקה.
אני, קריון, אוהב בני אדם, מכיר בני אדם ויודע מה בליבם. אני אוהב שמכנים אותי "מאהבהאנושות" ואני אוהב גם שמכנים אותי "מלאך האהבה", אבל אני רוצה לומר לכם, יקרים, שכולכם כאן מלאכי אהבה. כל אחד ואחד מכם, וכן, גם אתם הקוראים כעת את הדברים. מלאכי אהבה אנושיים אתם.
זוכרים שכיניתי את העת הזאת "עת האהבה"? ובכן, מיהו הצועד בדרך האהבה? מיהו הפותח את ליבו? הלא הוא המלאך האנושי. כל אחד ואחד מכם!
ומכיוון שאני מכיר בני אדם, ואני יודע כמה אתם אוהבים סיפורים, אספר לכם סיפור גם היום. הסיפור הוא על שני ילדים שצועדים, רוקדים ומשחקים בשדה פתוח. הם בוחנים את העשבים והפרחים, מביטים בעצים שבדרך, אבל לא מרגישים שמצאו את שליבם מבקש. למרות זאת, הם נהנים לרקוד בתוך העשב עם הרוח והשמש והציפורים.
לפתע, מבחין אחד מהילדים באבן אפורה, גדולה יותר משאר האבנים שבשדה. הוא מפנה את תשומת ליבו של חברו לאבן, והשניים ממהרים אליה. היא ממגנטת אותם, למרות שאין בה כל יחוד. הם מביטים בה ולא מבינים מדוע משכה אותם כל כך. הם סובבים אותה, ואז, בפינה נסתרת, הם מגלים פרח יפהפה. הפרח טרם פתח את עלי הכותרת שלו, אך הילדים כבר יכולים לראות כי הוא מיוחד ביותר. הוא היה גדול משאר הפרחים וצבעוני מהם. בעודם עומדים משתאים, כי מעולם לא ראו פרח שכזה, החל הפרח לפתוח את עלי הכותרת, וכשנפתחו – גילו הילדים פרח מרהיב ביופיו, ולא יכלו להסיט את מבטם ממנו. הם רצו לגעת בו ולחבקו, אך פחדו שמא הוא עדין מידי. לכן, התישבו מולו, אחזו ידיים, ורק הביטו ביופי.
אחר כך, כשהביטו זה בזה, ראו כי דמעות זולגות מעיני שניהם. הלב נפתח ועלה על גדותיו בשל היופי המרהיב שניגלה לעיניהם.
זה סיפור הילדים והפרח הנסתר.
וכעת, הביטו שוב האחד בעיני השני. האם אתם יכולים לגלות את יופיו של הפרח במי שנמצא לידכם, מולכם, סביבכם?
האם אתם יודעים מהי מהות הפרח? זהו פרח הלב. פרח האהבה. האם אתם יכולים להרגיש אותו בליבכם? אולי הוא מוסתר? האם הצלחתם להסתיר אותו מעצמכם ומהסובבים אתכם? ואם כך, האם לא הגיעה העת להסיר את חומות האבן ולגלות את היופי שבתוככם?
אני, קריון, מאוהב בבני אדם ואני יכול לומר לכם שאתם היצורים היפים ביותר שקיימים ביקום וליבכם הוא הפרח היפה ביותר שקיים ביקום. בשום מקום לא קיים פרח יפה כמו פרח הלב האנושי. וכשהוא נפתח – ניתן לראות אותו מכל מקום ביקום. כשהוא נפתח – האהבה מגלה את עצמה.
ליבכם הוא אהבה. האם לא הגיעה העת להראות אותו ולהיראות איתו?
שירת הלב היתה כאן היום. שירת החמלה והאהבה. שירה שפתחה את הלבבות. שירה שנשמעה ביקום כולו ופתחה את הדרך. האם אתם מרגישים כיצד הרחיבה את ליבכם? לו יכולתם לראות את הצבעים של ליבכם, הייתם משתאים ודמעות היו זולגות מעיניכם. בדיוק כמו הדמעות המטפוריות שזולגות מעיניי ומעיני המלאכים ומעיני כל האורחים שנמצאים כאן היום.
כולנו באנו להיות אתכם.
הקריאה נשמעה.
הדרך פתוחה.
החגיגה בעיצומה.
האהבה כבר כאן. הרשו לה לפרוח. הרשו לעצמכם להיות האהבה.
הרשו לעצמכם לסלק את המחיצות ואת החומות, שבניתם בעמל כה רב במהלך התקופות שהייתם כאן. אין לכם צורך בחומות הללו. הלב הפתוח לא ייפגע מהסרת החומות. הלב הפתוח רק ימשוך אליו עוד ועוד אהבה. ובמקום שיש אהבה – אין פחד. במקום שיש אהבה – אין חושך. כי אהבה היא אור.
אורכם נראה למרחקים, גם אם תתאמצו מאוד להסתירו… ואומר לכם יותר מכך: הוא גם נשמע. התדרים שלו פועמים. לליבכם יש צלילים וצבעים, וכשהוא מלא באהבה והוא שר – שירתו נשמעת ביקום כולו.
ובכן, מי אתם, אם לא מלאכים אנושיים, שצועדים כאן על פני הפלנטה וטועים לחשוב שהם בני אדם….
כפי שיכולתם להרגיש – המקום הזה רחב יותר מבעבר והוא יכול להכיל אורחים נוספים, שאכן הגיעו לכאן. 'כוכב הבית' שלכם מנצנץ, שולח סימנים ושולח אליכם את בני משפחתכם. אתם כבר מבינים שדברים אינם קורים סתם כך…. שירת הטונים שנשמעה כאן הביאה את אבותיכם המקוריים לכאן והם נמצאים פה. הם מברכים אתכם וגאים בכם. הם גאים על המהפך שעשיתם בחייכם ובחיי הפלנטה. גאים על הרצון ועל הסקרנות שלכם. גאים בשינויים שאתם מחוללים כאן, צעד אחר צעד.
המשפחה המקורית שלכם ניצבת מולכם, וכשליבם מחובר לליבכם, נוצרת הולוגרמה של אהבה. זו הולוגרמה של כוכב הבית ושל אהבת הבית. כל אחד מכם יכול להתחבר אליה.
כשאתם יוצרים את ההולוגרמה, אתם יוצרים אהבה שהולכת ומתפשטת. אתם יוצרים אור שגדל ומתרחב ונוגע בכל אחד ובכל מקום.
ההולוגרמה שנוצרת תשאיר חותם, בדיוק כפי שצעדיכם משאירים חותם, וכפי שהאנרגיה שלכם נמצאת בכל מקום שבו דרכתם על פני הפלנטה ובכל מקום שבו הייתם מחוץ לפלנטה. היא תלך אתכם וגם תשאר בכל מקום שבו תהיו. וכך, יקרים, אתם יכולים להשאיר את פרח הלב שלכם בכל מקום שבו תהיו, ועדיין – לשאת אותו אתכם. פרח הלב שלכם הוא בינממדי והוא יכול להיות בו-זמנית במקומות רבים. יש לו נפח אנרגטי, שיכול לגדול ולצמוח ולהביא את בשורת האהבה לכל אחד ולכל מקום.
התחברו אל משפחתכם המקורית, שנמצאת כאן אתכם. פיתחו את הלב אל אהבת הבית. זו האהבה שנמצאת כאן היום ואם תאפשרו לה – היא תצעד אתכם לכל מקום ותשאיר את חותמה ואת חותמכם.
ועכשיו, תארו לעצמכם מה קורה כשהצעדים שלכם חוצים צעדים של אנשים אחרים. ומה קורה כשהחותם שלכם מתחבר עם החותם של האחרים. האם אתם יכולים להבין איזו פתיחה של עלי כותרת יכולה להיות כאן? איזה חיבור מופלא בין לבבות אנושיים פועמים, שיודעים מהי אהבה, ובין אנשים שמכירים בכך שהם מלאכים אנושיים?
זכרו, יקרים, את פרח הלב. זכרו כי על אף שהוא נסתר לפעמים – הוא עדיין נראה. הרשו לעצמכם להראות אותו לעיני כולם.
הרשו לעצמכם להיות המלאכים האנושיים שאתם, כי בני אדם אתם הרי מרשים לעצמכם להיות…
הרשו לעצמכם לאהוב ולחגוג את האהבה.
משפחת המקור שלכם מברכת אתכם, שמחה איתכם ומשתאה על הפלא שמתרחש לנגד עיניה.
לו יכולתם לראות את עצמכם כעת מנקודת המבט שלנו הייתם נפעמים, ליבכם היה מוצף ולא הייתם מאמינים כי אלה אתם.
אני, קריון, מאוהב בבני אדם, ואני אומר לכם: אתם האהבה.
כי כך הוא הדבר
קריון
