תקשור קריון מיום 26.6.2014
אחדות
ע"י דורית ישראל
ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.
השירה פתחה את הלבבות לתחושה של אחדות. זו אחדות של האדם עם עצמו, אחדות בין בני האדם, אחדות עם האדמה, עם השמיים, עם הטבע ועם הרוח.
ברוכה את כוהנת למוריאנית, המביאה את תחושת האחדות. (מתייחס למירב גולד)
כפי שאתם יכולים להרגיש, האנרגיה שנמצאת כאן היום מעובה ועוצמתית מתמיד. נמצאים איתנו אורחים רבים, אחיכם ואחיותיכם ממקומות רבים ביקום. המקום אינו מספיק אפילו, והאנרגיה עוטפת מבחוץ את הבית כולו. למוריאנים, פלדיאנים, סיריאנים – הם אורחים קבועים כאן, ואליהם הצטרפו אחים ואחיות רבים. ברוכים הבאים אורחים יקרים. ברוכים הנמצאים בני אדם יקרים. ברוכים הבאים אל האחדות. הפמליה שנמצאת כאן מאוחדת כולה והולכת יד ביד, אם אשתמש בדימוי אנושי, לאורך תקופות ארוכות. היא הולכת גם עם בני האדם לאורך תקופות ארוכות. חלק מכם אכן יודע ומרגיש.
המסר שאני רוצה להעביר כאן היום הוא מסר של אחדות.
כדי לדבר על הנושא, אספר לכם תחילה משל.
במקום רחוק, לפני שנים רבות, היו שני איכרים. הם עיבדו את אדמתם במסירות ובנאמנות. לכל אחד מהם היתה הדרך שלו, אבל הם כיבדו והעריכו זה את זה. יום אחד שם לב אחד מהאיכרים, שבעת הקציר חברו קוצר חלק מן התבואה ומיד מאלם אותו לאלומה. לאחר מכן, קוצר חלק נוסף ומאלם גם אותו לאלומה. אמר בליבו האיכר: אינני מבין. הרי אפשר לעשות זאת מהר יותר וטוב יותר. יצר התחרות גבר עליו והוא החל לקצור את התבואה במהירות, כשהוא משיג בהרבה את שכנו. כשהסתכל לאחור היה גאה בכמות שקצר ואמר לעצמו: עד סוף היום אספיק לקצור את השדה כולו ומחר אתחיל לאלם אלומות במהירות.
הוא לא הספיק לסיים את מחשבתו ורוח החלה לנשוב. היתה זו רוח בלתי צפויה. מעולם לא היו שם רוחות בעונה זו של השנה. הרוח החלה לפזר את השיבולים שקצר האיכר, ואילו האלומות שקשר חברו לא זזו ממקומן, בשל היותן כבדות, והרוח לא פגעה בהן. כעבור שעה לא נותר דבר בשדהו של האיכר התחרותי. השיבולים נפוצו לכל עבר ועמל של שנה שלמה ירד לטמיון.
האיכר השני, לעומת זאת, המשיך לקצור לאחר שהרוח שככה, והמשיך לאלם לאלומות את התבואה שקצר, חלק אחר חלק.
האם אתם מבינים את המשל, יקרים?
אם אתם מבינים אותו, אתם יכולים לראות שיש בו גם אלמנט של תחרות וגם אלמנט של אחדות. כאשר קשר האיכר את תבואתו לאלומות, הוא יצר חיבור ואחדות בין השיבולים, כך שהרוח לא יכלה לפגוע בהם.
אחדות מחברת ומגנה מפני פגיעה.
תחרותיות, לעומת זאת, מעוורת את העיניים ומניעה למעשים שאינם מביאים לתוצאות הראויות או לאלה שמקווים להן. התחרות מנוגדת לאחדות.
אני, קריון, מכיר בני אדם ואוהב בני אדם, ואני מכיר את האופי התחרותי של בני האדם. אני מודע גם לכלכלה שלכם, שבנויה על תחרות. האם התחרות מביאה לאחדות? האם היא מביאה לצמיחה? האם היא מביאה לשיפור איכות החיים? רבים יגידו שכן.
אני מציע להגביה את נקודת המבט ולהסתכל על הדברים מנקודת מבטה של הרוח. מנקודת המבט שלי – אחדות מביאה לתוצאות טובות יותר ומועילות יותר לכלל. אחדות משמעותה שיתוף. משמעותה כבוד הדדי. משמעותה אהבה. תחרות מעודדת רגשות אחרים. ואפילו שהכלכלה שלכם מבוססת על תחרות – האם לא הגיע הזמן לעשות בה את ההתאמות הנדרשות? האם לא הגיע הזמן לראות כיצד היא גורמת לפעריםבחברה? היא מיטיבה עם חלק מהאנשים, אלה שדוגלים בה. והיא מרעה עם מרבית האנשים, שאינם מבינים מהי התחרות הזאת. האם שיתוף, כבוד הדדי, תמיכה, ערבות הדדית – לא היו מביאים את החברה שלכם למקום טוב יותר ונכון יותר?
האחדות שנמצאת כאן היום היא אחדות עם הרוח ואתם יכולים להרגיש בה. אתם יכולים להרגיש אחד עם הרוח. אתם יכולים להרגיש את האחדות בין כל האורחים מבחוץ, שנמצאים כאן היום. זהו שיקוף למה שיקרה, כאשר תשרור אחדות על פני הפלנטה. אני יודע שהדברים לא יקרו ביום אחד. אני יודע שיש בני אדם שיתנגדו לכך, אבל האם לא הגיעה העת לשקול שינוי? להיות מאוחדים ביניכם לבין עצמכם? להעריך האחד את השני? לכבד דעות שמנוגדות לשלכם?
"קריון, האם אתה אומר לנו לא להתווכח?" לא, יקרים. בני אדם אוהבים להתווכח…. בני אדם רבים הם עקשנים ווכחנים.. הרוח אוהבת אתכם גם על כך. וויכוחים הם חלק מכם. אתם אפילו עורכים תחרויות של ויכוחים… כיצד אמנע מכם את התענוג הזה? התווכחו נא…. אבל – כבדו את דעתו של האחר ואל תנסו לכפות את דעתכם דרך הויכוח. כפייה איננה אחדות. כפייה היא שליטה. שליטה באה ממקום של פחד. במקום שיש שליטה – אין אהבה, וממילא, אין אחדות.
כשאני מדבר על אחדות, אני מדבר על אהבה. המהות הבסיסית שלכם, יקרים, היא אהבה. הנשמה שלכם, שבלעדיה אין לכם חיים, היא אהבה. היא האלוהות שבכם. היא האיחוד שלכם עם הרוח ועם כל מה שיש. איחוד עם הטבע, האדמה והשמיים, העצים ובעלי החיים. ויכוח עם כבוד מגיע ממקום של אהבה. ויכוח עם כפייה מגיע ממקום של שליטה. האם לא הגיע הזמן לשחרר מחייכם את השליטה? האם לא הגיע הזמן לחיות בחופש ובאהבה?
אני מאיץ בכם להרגיש את האחדות, כי איתה מגיעים השלמות, האהבה, התמיכה והכבוד ההדדי.
הרוח אינה מבקשת כבוד. בני האדם – עדיין מחפשים אותו. הרוח היא כולה אהבה, אחדות, שמחה, צחוק וריקוד. האם לא הגיעה העת לאמץ את התכונות הללו ואת דרך החיים הזאת, כדי לשפר את איכות החיים שלכם וכדי להביא את השלום אל הפלנטה?
הסתכלו מה קורה במקומות שיש בהם מצוקה. אתם עדים לכך בתקופה זו וראיתם זאת גם בתקופות קודמות. רעידות אדמה, צונאמי, התפרצויות של הרי געש. דווקא בתקופות של מצוקה נוצרת אחדות בין הלבבות. אנשים מתגייסים לעזור, לתמוך ולשלוח אהבה. הסתכלו מה קורה במקום שבו אתם חיים. התגייסות כוללת למען הכלל של אנשים שמאמינים באמונות שונות. האם לא הגיעה העת להיות במצב כזה לא רק בעתות מצוקה? האין זו תחושה נפלאה לחיות במצב שבו קיימות הבנה, שמחה ותמיכה?
המסר שלי היום הוא מסר של אחדות.
הרוח היא אחדות. הרוח מבקשת להתאחד עם בני האדם. כשתרגישו את האיחוד ואת אהבת הרוח, לא תוכלו שלא לאהוב את הסובב אתכם. זהו המסר להיום. מסר של אהבה ואחדות.
נמצאים כאן למוריאנים, פלדיאנים, סיריאנים ועוד אחים ממקומות רבים ביקום. כולם מאוחדים בינם לבין עצמם. כולם באו כדי לתמוך ולעודד ובעיקר כדי לאהוב. השתמשו באהבה זו וצאו אל הדרך עם תחושת האהבה הזאת.
כולנו מברכים אתכם ושמחים על מפגש איחוד הלבבות הזה. גם אתם, הקוראים, יכולים להרגיש באחדות זאת ברגע זה ממש.
אני קריון, מאוהב בבני אדם ומבקש מכם: היו מאוחדים.
כי כך הוא הדבר.
קריון