אתם יכולים להתחרט

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

האם אתם מרגישים את השמחה השוררת כאן? האם אתם מרגישים את האהבה השוררת כאן? אתם יכולים להרגיש בנוכחות הגדולה והאוהבת שנמצאת כאן, ואתם, הקוראים, יכולים להתחבר אל האנרגיה הזאת ולהרגיש את האהבה הגדולה, את תחושת האחדות ואת האלוהות שבכם.

אתם אלוהים. ואף על פי שאתם בני אדם ומרבית בני האדם אינם חושבים כך על עצמם, וחלקם גם לא מאמינים בקיומו של האל – עדיין, אני אומר לכם שאתם אלוהים. האם אתם יכולים לומר זאת לעצמכם? האם אתם יכולים להרגיש את האהבה והחמלה והאור בתוככם ולהבין שאתם אלוהים?

כשאתם מבינים שאתם אלוהים, אתם מבינים שאתם יכולים ליצור את המציאות שלכם. לברוא את העולם שלכם. יש לכם את היכולת הזאת ורבים כבר עושים זאת. רבים מכם יוצרים לעצמם את איכות החיים שהם רוצים בה. רבים מכם כבר שינו ומשנים חלקים נכבדים מחייהם, כדי ליצור לעצמם את איכות החיים.

אבל מה קורה אם מה שיצרתם אינו מוצא חן בעיניכם? מה קורה אם מה שיצרתם בעבר כבר אינו מתאים לכם היום? האם אתם ממשיכים ללכת בדרך הרגילה, מכוח ההרגל? האם אתם מתחרטים על דברים שבחרתם בהם? האם אתם משנים את הראוי לשינוי?

וכיצד אתם מרגישים כשאתם משנים או כאשר אתם מתחרטים על דברים שיצרתם לעצמכם? האם אתם מרגישים תסכול, אשמה, אולי כעס?

אני רוצה לספר לכם סיפור. הסיפור אמיתי, אך הוא ישמש לנו כמשל.

מדובר בזוג צעיר, מאוהב זה בזו. כיוון שהסיפור אמיתי – אני מתייחס אליהם כאל זכר ונקבה, אבל אין זה משנה מהו מינם של האוהבים.

ובכן, השניים היו שמחים, מאוהבים והשלימו זה את זו. הם החליטו להתחתן. היתה זו חתונה מרגשת, שבה התחברו השניים עם אנרגיית האהבה ועם היופי של העולם. הם הביטו קדימה בשמחה ובציפייה.

במהרה נולדו ילדים והם נכנסו לשיגרת חיים. העבודה החלה לשחוק את זמנם ואת סבלנותם והחלו ויכוחים. אתם מכירים את הויכוחים הללו אצל בני אדם. לגבי חינוך, לגבי עזרה ותמיכה. ככל שהתווכחו כך הלכו והתרחקו, עד שכבר לא יכלו לשאת את המצב והחליטו להיפרד.

זה איננו סיפור חריג. אבל הנה החלק החריג שבו: שנים אחר כך, כשהילדים בגרו והחיים הפכו לנוחים יותר – הם נפגשו שוב. הם הבינו את מסע החיים שלהם ואת הטעויות שעשו כשהיו צעירים. הבינו שמה שהיה נכון אז – כבר איננו נכון היום, ולהיפך. הם התחרטו על הפרידה והחליטו לתקן ולחזור לחיות ביחד.

נכון, זהו סוף טוב, שלא תמיד מתרחש, אבל בסיפור שלנו זה קרה. ומכיוון שאמרתי שאשתמש בסיפור כמשל – אני גם יכול לסיים אותו בצורה כזאת, טובה ונחמדה…

מדוע סיפרתי לכם את הסיפור? יקרים, בדרך חייכם אתם עושים לפעמים טעויות. אתם בני אדם. יש בכם מגוון גדול של  רגשות, שבנו אין. אנחנו רוטטים רק ברטט האהבה והחמלה. אתם לא רק אוהבים. אתם כועסים ופוחדים ומרגישים אשמה ומתוסכלים. אתם הרבה יותר מעניינים מאשר אנחנו….

כשאתם עושים טעויות, כי אתם בני אדם, הרשות נתונה בידיכם לשנות. הרשות נתונה בידיכם להתחרט. גם אם בחרתם בדרך מסוימת, אתם יכולים להתחרט ולחזור בכם. אם הבנתם ששגיתם שוב – אתם יכולים לחזור בכם ולשנות שוב.

הזכות להתחרט נתונה לכל אחד ואחת מכם. מותר לכם לשנות. מותר לכם ליצור לעצמכם את החיים המתאימים לכם ביותר בזמן הנוכחי. אם טעיתם – מותר לכם לשנות שוב.

רק אזכיר לכם מה שכבר אמרתי בהומור: הזהרו במה שאתם מבקשים – כי תקבלו זאת… אם יצרתם לעצמכם משהו עם כוונה ורצון – תקבלו זאת. לכן, בחרו בתבונה.

אם אתם מתחרטים – בחרו שוב בתבונה.

יקרים, התקופה המרגשת הנוכחית היא של זמן מואץ. הזמן הספירלי מעולם לא נראה היה כאן על הפלנטה. הוא מאיץ תהליכים. האם אתם שואלים עצמכם לעיתים קרובות: לאן ברח הזמן? מרבית בני האדם מרגישים שהזמן "בורח להם בין האצבעות", כפי שאתם אומרים. זו ההאצה האנרגטית שקיימת בתקופה הזאת. לפעמים, אינכם מדביקים את קצב האירועים, ואתם מחליטים החלטות שבדיעבד נראה לכם שאינן מתאימות. הצעתי היא, לא להישאר עם החלטה שאינה מתאימה, כי מותר לכם להתחרט ולשנות ואתם יכולים ליצור מציאות אחרת.

התרגלו לכך שהדברים קורים במהירות. אולי כרגע נדמה לכם שאתם "רודפים אחרי הזמן", אבל זוהי תקופת ההתאקלמות לזמן הספירלי ומהר מאוד תרגישו שהקצב מתאים לכם. עד אז – מותר לכם, זכותכם, להתחרט, לשנות, לבנות, להיפרד, להתאחד. אם רק מרגיש לכם מתאים.

לסופו של התהליך, כמו בסיפור שסיפרתי לכם, יש שם: "אהבה". כי סופו של הסיפור תמיד טוב. כשאתם יוצרים באהבה ומשנים באהבה – אתם מקבלים אהבה.

זו תחילת תקופת הקץ. קץ החושך. זו תקופה שבה המסך הופך להיות דק יותר ויותר. אתם רואים דברים. יודעים ומרגישים דברים. גם אם אתם מרגישים שאתם מעט מאחור, במהרה תדביקו את הקצב.

זו תקופה מרגשת והסוף של הסיפור שלכם הוא סוף טוב!

יקרים, אני קריון, מאוהב בבני אדם. הרגישו את האהבה הגדולה. הרגישו את האחדות. אפשרו לעצמכם ללכת עם התחושות הללו. אפשרו לעצמכם להסתגל, ליצור, להיות יצירתיים בבריאה שלכם.

זכרו, כי תקבלו כל שתבקשו והסוף – טוב.

וכך הוא הדבר.

קריון