דף הבית » הסיפור על קין והבל
הסיפור על קין והבל

הסיפור על קין והבל

מתקשרת: דורית ישראל

תקשור קריון מיום 26.1.2012

הסיפור על קין והבל

ע"י דורית ישראל

(לתקשור קדמה שירתה הלמוריאנית של מירב גולד)

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

אכן, השירה שנשמעה עתה, היא שירת הכהנים הלמוריאנים ומה שנשמע לכם כהברות הן מילים. אלה מילים המדברות על אהבה ועל משפחה. זהו מסר מהמשפחה האוהבת, מאחיכם ומאחיותיכם הלמוריאנים. שמחה גדולה אופפת אותנו כשאנחנו שומעים את המילים הללו. אלה מילים שחודרות אל הלב. זאת האהבה שפותחת את הלבבות.

יקרים, כרגיל, איני לבד כאן. נמצאת אתי פמליה גדולה וכמו תמיד, אתם יכולים להרגיש באנרגיה שלה. אתם יכולים להרגיש כיצד האנרגיה מתעצמת ככל שנכנסות עוד ועוד ישויות. אלה ישויות אנרגטיות אוהבות. ישנה המשפחה האוהבת שנמצאת סביב כל אחד מכם, והיא באה לומר לכם: אנחנו איתכם ואנחנו אוהבים אתכם. נמצאים גם מבקרים, שקיבלו רשות להגיע לכאן. תוכלו להרגיש את הלחץ על הראש או בלב או בידיים או ברגליים. זו האנרגיה האוהבת של כולנו. כולנו משפחה אחת גדולה. אתם ואנחנו. כולנו מאוהבים בכם. אני, קריון, מאוהב בבני אדם, אך איני היחיד המאוהב בכם. המשפחה והאורחים הנמצאים כאן, אחיכם ואחיותיכם, מאוהבים בכם לא פחות ממני.

זו תקופה מרגשת ואנחנו רואים כיצד אתם משנים את המציאות שלכם צעד אחר צעד. תקופה מרגשת, שבה אתם מתחילים להרגיש כיצד אתם מחוברים זה לזה ואתם משפחה אחת גדולה. גם הנושא שעליו אני רוצה לדבר היום הוא: משפחה.
אני רוצה להחזיר אתכם אל סיפור עתיק, שכולכם מכירים. זה הסיפור על קין והבל. שני אחים אלה נולדו לאדם וחוה. אתם ודאי זוכרים ומכירים את סיפור גן העדן. אומר לכם, כי זה סיפור נכון בחלקו וישנם פרטים רבים שאינם ידועים. למעשה, אתם יכולים להתייחס לסיפור הזה כאל משל. מכיוון שאני רוצה לדבר היום על משפחה, בחרתי לדבר דווקא על האחים. קין, הבן הבכור,  היה עובד אדמה. הבל, אחיו, היה רועה צאן. הסיפור התנכי חוסך בפרטים, אולם אני יכול לומר לכם, ששני האחים אהבו זה את זה עד מאוד. הם השלימו זה את זה. באחד הימים, החליטו שני האחים להעלות מנחה לאלוהים. הם עשו זאת באהבה ובשמחה. קין הביא מפרי האדמה. הבל הביא מן הצאן. ואז, החליט אלוהים לשחק משחק. הוא החליט להעמיד את האחים במבחן ולהעביר אותם שיעור. הוא קיבל דווקא את מנחתו של הצעיר ודחה את מנחת הבכור. כיוון ששני האחים אהבו מאוד את אלוהים, נפגע קין עד עמקי נשמתו מדחייתו של אלוהים. "כיצד זה יתכן", חשב קין. "אני הבכור. אני כל כך אוהב את אלוהים. מדוע דחה את מנחתי?". הוא הרגיש כיצד הכעס עולה וגובר ולמעשה, מכלה כל חלקה טובה בתוכו, עד כי לא הכיר עצמו, ובלהט הרגע התנפל על אחיו, שכל כך אהב, והרגו.
אלוהים שאל אותו: מדוע אתה כל כך כועס? קין השיב: כיצד יתכן שדווקא את מנחתי דחית? ואלוהים שאל שוב: מדוע חשוב לך כל כך להיות נאהב? מדוע העובדה שדחיתי את מנחתך גרמה לך לכעס כל כך גדול? קין לא יכול היה להסביר זאת. הוא רק הרגיש צער כבד על המעשה שעשה. הוא הרגיש שאיבד את היקר לו מכל.
דבר מה נוסף שלא מסופר בסיפור התנכי הוא, שהיה זה חוזה ידוע מראש. שני האחים תכננו זאת טרם הגיעם אל האדמה. הדבר היה חזק מקין עד כדי כך שאיבד שליטה על מעשיו.

מדוע אני מספר לכם דווקא את סיפור קין והבל? ובכן, הסתכלו על הסיפור כעל משל. היתה זו משפחה אוהבת. שני הילדים קיבלו חינוך דומה. הם אהבו זה את זה אהבת נפש. ובכל זאת,  בלהט הרגע, קרה המעשה הנורא. האם נבע מקנאה? האם משנאה? לא! הוא נבע דווקא מאהבה. האהבה מעוורת לפעמים. האם האהבה הגדולה לאלוהים יכולה להצדיק מעשים נוראים שכאלה? וכיצד קורה שדווקא שני בני אדם שאוהבים אחד את השני נקלעים למצב שכזה? ודווקא בתוך משפחה?
יקרים, אני יודע בפני מי אני מדבר ואני יודע מי הקורא מילים אלה כעת. אני מדבר גם אליכם, הקוראים. משפחות רבות חוות תהליכים שונים של קרע בתוכן. בני אדם מעדיפים את הכבוד שלהם על פני האהבה שלהם. אנשים שאוהבים זה את זה אהבת נפש יכולים להיקלע לריב, שגורם לקרע גדול. אנשים שוכחים את האהבה הגדולה ברגעים כאלה. הם שוכחים שביכולתם לעשות שינוי. הם שוכחים את הסליחה.
יקרים, כשאני מביט בכם ושומע את ליבכם, כשאני רואה מצבים פשוטים, שהופכים למורכבים, כשאני רואה כיצד הרגשות האנושיים שלכם גוברים על אהבת הלב – ליבי בוכה איתכם.
אתם נמצאים בתקופה מרגשת. זו תקופה של אחדות, של שיתופי פעולה, של עבודה למען הפלנטה ולמען בני האדם האחרים. יש כאן מולי אנשים שלקחו על עצמם תפקיד: לפעול למען החברה. דעו, כי אתם מוערכים ביותר. דעו, כי הדרך פתוחה בפניכם. המשיכו בה. ומכיון שזו תקופה של שיתופי פעולה – מדוע בני אדם שוכחים את שיתוף הפעולה הפשוט והקרוב אליהם ביותר, בתוך המשפחה הקרובה?

כבר אמרתי בעבר: באשר תלך הפלנטה – ילך היקום כולו. כבר אמרתי בעבר שכל אחד ואחד מכם משפיע על תהליכים שקורים על פני הפלנטה הנפלאה והמיוחדת הזאת. בשל כך, כל אחד מכם משפיע על התהליכים ביקום כולו. ובכן, איזו פלנטה אתם רוצים לראות? איזה יקום אתם רוצים לראות? אתם חולמים על השלום העולמי. אתם חולמים על אהבה בין כל בני האדם. אתם חולמים על אחדות ושיתוף פעולה. ובצדק! בצדק! מפני שרק הדברים הללו יובילו אתכם הלאה אל חיים טובים יותר, אל עולם טוב יותר, אל יקום טוב יותר. אתם רק שוכחים שהשלום העולמי מתחיל בבית. והוא מתחיל קודם כל עם עצמכם. שאלתי אתכם מתי בפעם האחרונה אמרתם לעצמכם שאתם אוהבים את עצמכם וביקשתי אתכם לאהוב את עצמכם. יקרים, מתוך האהבה שלכם את עצמכם תוכלו להרגיש את האהבה אל האחר. מתוך המקום של השלום הפנימי, שלכם עם עצמכם, תוכלו להרגיש את השלום בסביבתכם ועל הפלנטה כולה. מתוך המקום שבו אתם סולחים לעצמכם – תוכלו להבין את האחר, לסלוח לו ולאהוב אותו.

השלום מתחיל פנימה בתוככם. השלום מתחיל בבית. השלום מתחיל במשפחה.
זכרו מדוע באתם לכאן. זכרו מדוע בחרתם בבני המשפחה שלכם. זכרו כי הם החברים הטובים ביותר שלכם, למרות מה שנדמה שקורה במציאות שלכם. בחרתם בהם בגלל שהם החברים הטובים ביותר שלכם. האם לא הגיע הזמן להכיר בכך? האם לא הגיע הזמן לפתוח את הלב אל האהובים עליכם ביותר? כך תוכלו גם לפתוח את הלב אל המשפחה המורחבת שלכם, אל משפחת בני האדם כולה. האם לא הגיע הזמן לשחרר את מקומות הפחד?
האם חשבתם שקין הרג את הבל בגלל שנאה? לא. הוא הרג אותו בגלל פחד. בגלל הפחד שאלוהים לא אוהב אותו. אתם כבר יודעים: במקום שיש פחד אין אהבה. אדם שחש בפחד לא יכול להרגיש אהבה. אבל – אדם שממלא עצמו באהבה לא יכול להרגיש פחד. כי אהבה היא אור ופחד הוא חושך. במקום שיש אור, ואפילו נר אחד קטן, החושך לא יכול להתקיים. האם לא הגיע הזמן להגשים את הייעוד שלכם כאן על פני הפלנטה? האם לא הגיע הזמן להיות האור שאתם, המגדלור שאתם, ולא לאפשר לפחדים, לכעסים, לתסכולים ולרגשי האשמה לנהל את חייכם? האם לא הגיע הזמן לאפשר לאהבה להוביל אתכם?
אני קריון. אני מאוהב בבני אדם ואני יודע מה בליבכם. אני אוהב אתכם בשל מגוון הרגשות שלכם, מכיוון שמעולם לא חוויתי זאת בעצמי. אני רואה אתכם בדרככם. מחפשים, מגלים, שמחים, בוכים – ואני איתכם. אני זוכר את שיחתי האחרונה עם כל אחד מכם. אני זוכר שהבטחתם לי להיזכר… ואני שואל אתכם שוב: האם אתם זוכרים מדוע באתם לכאן בפעם הזאת?

יקרים, זכרו כי אתם נאהבים עד מאוד. המשפחה, אחיכם ואחיותיכם וגם המבקרים שנמצאים כאן מבקשים ממני לומר לכם כמה אתם אהובים.
זכרו לאהוב קודם כל את עצמכם ולפתוח את ליבכם, כי רק כך תוכלו לאהוב את סביבתכם.
זכרו כי אתם מבורכים.

כי כך הוא הדבר.

אולי יעניין אותך גם