חגיגה וריקוד

(לתקשור קדמו נגינה בקערות קריסטל עם דליה לוין ושירה של מירב גולד)

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

ברוכים הבאים אל החגיגה. חגיגה של ריפוי, של תדרים, של שמחה.

אדבר היום על חגיגה.

כולנו חוגגים את התקופה המרגשת על הפלנטה שלכם. חוגגים את הידוע שאינו ידוע, את היצירה המשותפת, את האהבה הגדולה ואת האור הגדול.

חגיגות הן טקסים מלאי שמחה, והן היו מאז ומעולם על פני הפלנטה ואף מחוץ לפלנטה. היקום כולו יודע לחגוג. היקום כולו חוגג את היותכם, את השינויים שלכם, את יצירת המציאות החדשה שלכם, את הבינממדיות שלכם. האם כבר שמתם לב, שהדברים אינם כפי שהייתם רגילים אליהם? שהדברים אינם כפי שהם נראים? הסיבה היא: אתם כבר פועמים ברטט של המימד החמישי. הפלנטה כולה עברה לרטטים גבוהים יותר ובריאת המציאות שלכם משתנה. כשאתם בוראים את המציאות – בראו אותה בכל המימדים והתדרים שלכם, שהרי יש ביניכם כאלה שהגוף שלהם פועם בתדרים גבוהים אף מהחמישי.

חגיגות היו מעשה יומיומי בלמוריה. כששאלו אותי: מה עשו שם בלמוריה? תשובתי היתה: טקסים וחגיגות. הם חגגו הכל. את הטבע, את המזון, את הילדים. חגגו זוגיות ואהבה. כיצד נערכה החגיגה בלמוריה? ודאי לא תתפלאו אם אומר, שהיו שם שירה וריקודים. החגיגה עם השירה והריקודים שימשה גם לדברים נוספים, מלבד להודייה. השירה, הנגינה והריקוד הם דרך לריפוי. כשאתם רוקדים – אתם משחררים כל מה שאינכם זקוקים לו. כשאתם חוגגים – אתם ממלאים באהבה את התאים שלכם ואתם יכולים לאפשר להם להתחדש.

יש לכם את היכולת לחדש את התאים!

כשחגגו בלמוריה, כיבדו את הנשים. האשה בלמוריה היתה מוערכת ממקום של אהבה. לא של כוח. היתה מוערכת על היכולות שלה, על האינטואיציה, על התבונה. האשה הלמוריאנית היתה נאהבת מעצם היותה אשה. הגברים העריכו את היכולת שלה להביא את הדור הבא.

אתם יוצרים כאן כעת את למוריה החדשה. הנשים יתפסו את המקום הנכון והחשוב בהנהגה. כבר דיברתי פעמיםרבות על הנהגה נכונה.

החגיגות היו חלק מהטקסים בכל התרבויות הקדומות שלכם. חגיגות נערכו אצל בני המאיה ובמצריים והן, כמובן, נערכות כיום.

החג הוא מקור של שמחה. החג הוא מקור של התחדשות.

אני מזמין אתכם לחגוג בכל יום. לחגוג את היותכם, את חייכם. גם אם נדמה לכם שהחיים אינם כל כך "נחמדים" בתקופה הזאת. עובדי אור רבים מוצאים עצמם מול שוקת שבורה, כשאינם יודעים מה לעשות וכשכל פעולותיהם אינן מצליחות. כבר דיברתי על המובן מאליו שאינו מובן מאליו.

האם אתם יודעים לחגוג גם את האתגרים? כשאתם חוגגים את האתגרים – אתם יכולים לדלג מעליהם. כשאתם שמחים עם האתגר – אתם יכולים למצוא לו פתרון.

ריקדו את דרך חייכם. ריקדו את השמחה. חגגו את התשוקה שלכם. האם אתם רוקדים את התשוקה?

חגיגות נערכו ונערכות לא רק על הפלנטה. הן נערכות בכל המקומות ביקום. החגיגות דומות בחלקן ושונות בחלקן, אבל הריקוד והשמחה נמצאים בכל חגיגה.

האם ידעתם, שהריקודים הלמוריאניים העתיקים, שאותם ניתן למצוא בהוואי ובמקומות נוספים שאליהם הגיעו הלמוריאנים – מקורם לא מכאן? הפלדיאניות, שהגיעו להזריע בלמוריה, הביאו איתן גם את הטקסים והחגיגות והריקודים. אתם רוקדים את הריקודים הללו עד היום. המסורת נשמרת. הזיכרון עולה, ובעזרתו ניתן לשחזר את החגיגות והריקודים מלמוריה ומהפליאדות.

הריקוד, כפי שכבר אמרתי, הוא דרך נפלאה לריפוי הגוף. האם אתם מאפשרים לעצמכם את הריפוי? האם אתם מאפשרים לעצמכם לחגוג ולשמוח? האם אתם יכולים לומר לעצמכם: מהיום אני חוגג/ת כליום בחיי. כשתאמרו זאת לעצמכם וכשתרקדו את הימים שלכם, תוכלו לראות את השינויים המפתיעים. תוכלו לראות את בריאת המציאות שלכם מתגשמת במהירות. תוכלו להמשיך ולחגוג עם הבריאה החדשה, עם ההתגשמות, עם הצמיחה ועם ההתחדשות.

אנחנו כולנו חוגגים את היותכם. האם אתם יכולים להצטרף אלינו לחגיגה אחת מתמשכת?

גם כשאתם עוזבים את הגוף וחוזרים הביתה, נערכת לכבודכם חגיגה בבית. נערכת מסיבה. כפי שאמרתי, החגיגה היא יקומית. היא היתה מאז ומעולם.

האם אתם יכולים לחגוג את היותכם כאן, בגוף, על הפלנטה, בלי להתחשב במה שאתם קוראים לו "המציאות"?

המיסו את הקשיים והאתגרים בעזרת החגיגה. בעזרת הריקוד, השמחה והתשוקה. ריקדו את התשוקה שלכם בכל יום, כי זו הדרך. זו דרך הלב. זו דרך הריפוי. זו הדרך מאז ומעולם. דרכם של הלמוריאנים. דרכם של הפלדיאנים. זו הדרך שבה תביאו אל הפלנטה את למוריה החדשה.

אנחנו כולנו חוגגים איתכם ומברכים אתכם בהתחדשות, בהגשמה, בצמיחה.

הרוח מושיטה לכם יד. הרגישו בה. אמצו אותה.

הבה נחגוג יחדיו.

כי כך הוא הדבר.

קריון