האלכימיה הלמוריאנית

(הערות: 1. כפי שקריון הבטיח בתקשור קודם, הוא מדבר אל הנשים הלמוריאניות בלשון נקבה. 2. רק חלק מהתקשורים במסגרת אחוות הנשים יתפרסמו. קריון ביקש לפרסם את התקשור הזה. 3. לתקשור קדמה שירתה של מירב גולד)

ברוכות הבאות נשים יקרות, הנני קריון מהשרות המגנטי.

כפי שהבטחתי, אני מדברת היום בלשון נקבה. הן זוהי אחוות נשים. גם הקריון הוא נקבה, בדיוק כפי שהוא זכר, כפי שהוא יחיד וכפי שהוא רבים.

ברוכות הבאות אל למוריה החדשה. ברוכות הבאות אל ידע עתיק יומין, שנמצא בד.נ.א. שלכן ואשר הזיכרון אליו מתחיל להתעורר. אנחנו פה כולנו, כדי לעורר את הזיכרון הזה.

האם ידעתן, נשים יקרות, שהד.נ.א. של הנשים בלמוריה עבד במאה אחוזים מיכולתו? זו הסיבה, שהיו להן אותן יכולות מופלאות, שמתגלות אליכן אט אט. הד.נ.א. האנושי של בני האדם כיום עובד בערך ב-30 אחוזים מיכולתו ואצל חלק קטן הוא עובד בסביבות 40 האחוזים. אבל לא יותר מכך. עדיין, הזיכרון הלמוריאני מתעורר ויתעורר ואני מעודדת אתכן לעשות בו שימוש. לעשות שימוש בידע בחיי היום-יום שלכן.

להיות למוריאנית זה כבוד. לא ממקום של יהירות. זהו כבוד פנימי. כבוד שבא עם יושרה, עם אמת ובעיקר – עם אהבה. מערכות היחסים בלמוריה היו של אהבה, של שיתוף, של שמחה. וכן, הן מצאו זמן לכל דבר ובמיוחד מצאו זמן לחגוג. לחגוג את הפריחה, את הגשם הראשון, את הזריחה ואת השקיעה. לחגוג את מי הים ואת האוכל. לחגוג על הילדים. לחגוג את האהבה. הטקסים שנערכו שם היו מרגשים. יכולתן היום להרגיש מעט בהתרגשות הזאת. (קריון מדברת על הטקס שנערך קודם לתקשור דרך דמיון מודרך).

אני רוצה לדבר איתכן היום על מה שאנשים אוהבים לכנות בשם "האלכימיה הלמוריאנית".

כשבני אדם אומרים "אלכימיה", הם מתכוונים בדרך כלל להפיכת מתכות שונות לזהב. לא זו היתה האלכימיה הלמוריאנית. האלכימיה הלמוריאנית עסקה בעיקר באדם. ראשית לכל היא עסקה ביצירת יש מאין מבחינת המציאות. הנשים ידעו ליצור לעצמן את המציאות שהן רצו בה. הן חיו באיכות חיים. כשיוצרים משהו יש מאין, זו אלכימיה. הן יכלו לשנות את הגוף שלהן, כך שיהיה תמיד חדש, מחודש, צעיר וללא מחלות. זוהי אלכימיה של הגוף.

יקרות, אני אומרת לכן, שאתן יכולות לעשות זאת גם היום. ישנן שיטות רבות, חלקן עתיקות, שמאפשרות לכן לחדש את הגוף ומאפשרות לכן להפעיל אחוזים נוספים מהד.נ.א. שלכן. אני מאיצה בכן לדבר עם הגוף, להסביר לו מה אתן רוצות ולכרות איתו חוזים חדשים. חוזים של בריאות. אני מציעה לשחרר כל רגש שאינו חמלה, שמחה או אהבה.

בלמוריה לא היו דאגות. הנשים ידעו שיהיה מזון בכל יום. זהו שפע. בדיוק כפי שהיה מזון בכל יום לבני ישראל שהלכו במדבר. הם התלוננו, אך חיו בשפע. בכל יום היה להם אוכל והיו להם מים. בלמוריה, הנשים ידעו שבכל יום יהיה להן אוכל ויהיו מים. הן חגגו את השפע. האם גם אתן חוגגות את השפע? יצירת שפע היא אלכימיה. היא יצירת יש כביכול מאין. אני אומרת "כביכול", מפני שהשפע מצוי והוא מוכן ומזומן להגיע לכל אחת, אם רק תרצה בכך ותתכוונן לכך.

האם אתן מתכווננות אל שפע של אהבה? האם אתן מתכווננות אל שפע כלכלי? האם אתן מתכווננות אל שפע של יכולות ושל ידע? לכוונה האנושית יש עוצמה גדולה ביותר. לכוונה הנשית האלוהית יש עוצמה גדולה אף יותר.

נשים יקרות, האם אתן משתמשות ביכולת שלכן ליצור אלכימיה בחייכן? האם אתן מאפשרות לעצמכן להיות הלמוריאניות שאתן? להיות הכוהנות שאתן? לחיות את החיים במלואם, בשמחה? האם אתן רוקדות עם הדרך שלכן? הלמוריאניות רקדו. האם יש בכן תשוקה אל החיים? ללמוריאניות היתה. האם יש בכן אהבה אל כל מה שיש, אבל קודם כל אל עצמכן? ללמוריאניות היתה האהבה הזאת. היו להן תשוקה ושמחה וריקוד.

בדיוק מהמקום הזה נערכו הטקסים המרגשים.

בקשו מגופכן להעלות את הזיכרון אל העכשיו. חיו עם עצמכן בשלום, באהבה וביושרה. אל תשמרו סודות לעצמכן. השיתוף מוריד מהנטל. סוד הוא נטל, שצריך להתאמץ כדי לשמור עליו. מדוע? מדוע לא לחלק ידע? מדוע לא לשתף ביכולות? מדוע שלא תלמדו את הסביבה שלכן את מה שאתן כבר יודעות? ומה שאתן יודעות הוא להיות המרפאות והמגדלוריות של הפלנטה.

אני מדברת אל כל אחת שקוראת את הדברים ואל כל מי שנמצאת כאן במפגשנו המיוחד. האם אתן מרגישות כמגדלור? האם אתן פועלות כמגדלור? הלמוריאניות פעלו כך. האור שלהן נראה למרחקים וכך גם שלכן. בעזרת האור שלהן הן ידעו לנתב חלליות. הן ידעו לשלוח מסרים למקומות אחרים ביקום.

הלמוריאניות ידעו מי הן. האם גם אתן יודעות? האם אתן חיות את החיים שאתן רוצות לחיות? את איכות החיים שמגיעה לכן? האם אתן חיות באחדות עם עצמכן ועם הטבע? הלמוריאניות חיו כך.

כשאני מדבר-מדברת על הלמוריאניות, על מי בעצם אני מדברת? אני מדברת עליכן!! אתן אלה שחייתן בלמוריה. אנחנו מדברים אל קבוצת נשים עתיקה ביותר. נשמות עתיקות יושבות כאן מולנו. האם אתן מרגישות זאת? אתן חייתן כך! מדוע שלא תחיו כך גם היום, עם ההתאמות הדרושות?

כן, אני יודעת, החיים מאתגרים, קשים… יש דאגות של זוגיות, פרנסה, ילדים. אני קוראת את המחשבות שעוברות לחלק מכן בראש.

האם לא הגיע הזמן לשנות? אתן נמצאות בתקופה של שינויים. מדוע שלא תהיו השינוי? מדוע שלא תעשו את השינוי? מדוע שלא תחיו את השינוי?

שינויים מביאים איתם הפתעות. שינויים מובילים אל הלא נודע. האם אתן חוששות מהלא נודע? האם אתן חוששות מהפתעות? אני מציעה לכן לשחרר את הפחדים מהלא נודע, כי אתן צפויות להפתעות… זוהי דרכו של השינוי.

הרגישו את האהבה שנמצאת כאן. הרגישו את האחדות. יש כאן גם אורחות ממקומות נוספים ביקום. אתן יכולות להרגיש באנרגיה של האהבה הזורמת מהן אליכן. אתן יכולות להרגיש באהבת הקריון זורמת אליכן. אנחנו מרגישות את האהבה שלכן.

היו האהבה. היו השינוי. היו הלמוריאניות שאתן. חיו את האמת, את היושרה, את השיתוף, את האחדות, כי אלה התכונות הלמוריאניות שאתן נושאות עימכן. אנחנו כולנו כאן מברכים-מברכות אתכן ומבקשות: חיו את למוריה החדשה.

אני קריון, מאוהב-מאוהבת בבני אדם, מאוהבת בנשים ואני יודעת מדוע!

כי כך הוא הדבר.

קריון