יקרים, אני יודע מי נמצא כאן. נמצאים כאן עובדי אור. נמצאים כאן אנשים עם מודעות. נמצאים כאן אנשים עם רצון ועם כוונה לדעת יותר, ועל כך, אני והפמליה שאיתי מכבדים אתכם, מברכים אתכם ואוהבים אתכם.כמו בכל פעם, גם הפעם נמצאת איתי פמליה גדולה של ישויות אוהבות, שתוכלו להרגיש בהן, אם תרשו לעצמכם. ליד כל אחד מכם נמצאת משפחה. זו משפחה שעזבה אבל נמצאת אתכם תמיד ותוכלו להרגיש באנרגיה שלה. כל אחד מכם, גם מי שמעולם לא חש באנרגיה, גם מי שמעולם לא ידע שהוא מסוגל להרגיש – אם תעצמו עיניים תוכלו להרגיש בה. תוכלו להרגיש כובד בראש, תוכלו להרגיש לחץ קל על הכתפיים ואולי על הברכיים.
תקשורי קריון
וכמו שהמתקשרת שלי אוהבת לומר: אני אנרגיה. מעולם לא הייתי כאן, על הפלנטה הזאת שאתם נמצאים בה, כבן אנוש. מעולם לא התגלגלתי בתוך גוף ולכן, אני כל כך אוהב אתכם ומעריך אתכם ומעריץ אתכם. אני מעריץ אתכם על שהסכמתם – יתרה מזאת, שרציתם, שרצתם – לבוא לכאן שוב ושוב ושוב. כי החיים של בני האדם, כפי שאתם ודאי יודעים, אינם פשוטים. הם מורכבים, הם מעניינים. הם אינם ק שי ם, כפי שאתם נוהגים לומר. הם גם אינם קלים. הם מאוד מעניינים. אתם, כבני אדם, יכולים לחוות מגוון רב מאוד של התנסויות, של חוויות, של רגשות, שאנחנו, אלה שמעולם לא היינו כאן, לא יכולים לחוות. אנחנו יכולים לחוות את החוויות רק דרככם, כשאנחנו איתכם, לידכם. ואנחנו איתכם ולידכם תמיד.
אחרי ההקדמה הזאת, שהיתה מיועדת למתקשרת, אני רוצה לומר לכם, אנשים יקרים – אלה שנוכחים כאן ואלה שקוראים את הדברים ברגע זה, שהרי גם אתם נמצאים איתנו כעת ולא משנה מתי אתם קוראים את הדברים הללו – אני רוצה לומר לכם שאני יודע מי אתם, שהרי נפגשנו פעמים רבות בעבר, ואני רוצה להזכיר לכם מי אתם.
מגדלורים יקרים, האם אתם יודעים כי אתם כאלה? אכן, כך הוא הדבר. אורכם רם ונישא ונראה לעיני כל. יש שיאחזו באורכם ויש שיסרבו להכיר בו, אבל אתם, באורכם, מאירים את החשיכה ומעלים אל פני השטח את הדברים שהיו נסתרים מעין כל. האם אתם פוחדים ממה שנגלה אל העין? האם אתם מודאגים מהקורה סביבכם?
הפמליה שאיתי היא פמליה אוהבת. היא מאוהבת באנושות, מאוהבת בבני האדם, וכמו שהמתקשרת שלי אוהבת לומר: אני, קריון, מאוהב בבני האדם. כן, אני יודע (חיוך), שגם המתקשרת מאוהבת בי, וזו הסיבה שאני נמצא כאן. האהבה שנקשרה בינינו היא אהבה שאין לה תחליף. המתקשרת לא היתה אמורה לתקשר אותי מלכתחילה, אולם כמו שאמרה לכם – ובחוכמה רבה, אם יורשה לי – היא לא הסכימה לתכנון והחליטה לשנות (קריון מתייחס לדברים שנאמרו ע"י דורית לפני התקשור, באשר לזכות שלנו לשנות את המציאות ולחיות את החיים שאנחנו רוצים). דעתה היתה נחושה לתקשר דווקא את הקריון. והנה זה פלא: היא שינתה את המציאות.
אני, קריון, מציג את עצמי היום בפניכם, למרות שאנחנו מכירים זה כבר, שהרי נפגשנו פעמים רבות בעבר וניפגש עוד בעתיד. חלקכם יכול להרגיש את האנרגיה שלי ולזהות אותה וחלקכם לא. כל מה שאני מבקש הוא: לתת ללב שלכם להרגיש, לתת ללב שלכם לקבל את האהבה הגדולה שאני רוחש לכם. ואני לא לבד. אני נמצא עם פמליה גדולה, שבאה כדי להיות אתכם ולחבק אתכם. ליד כל אחד ואחד מכם נמצאים האהובים שלו, שהלכו זה כבר. הם סובבים אתכם, מחבקים אתכם, יושבים לידכם, יושבים עליכם. אם תתנו לעצמכם – תוכלו להרגיש את האהבה הגדולה שנמצאת כאן ותוכלו לדעת שאתם לא לבד. אתם אף פעם לא לבד.
אתם המגדלור למען הספינות שבדרך, כדי שיוכלו למצוא את דרכן בים החיים, בין המשברים ובין הסלעים. מי שהוא מגדלור במהותו שולח את אורו בלי להתחשב אם יש מישהו שמקבל את האור. תפקיד המגדלור הוא לשלוח את האור. הוא אינו חושב: הספינה הזאת לא תשתמש באור ולכן לא אשלח לה את האור או: הספינה הזאת תשתמש באור ולכן אשלח לה אותו. תפקיד המגדלור הוא לשלוח את האור ולהאיר וזה גם תפקידכם שלכם.
נכנסת לכאן המשפחה האוהבת. ליד כל אחד ואחד מכם נמצאים האוהבים אותו: אלה שעזבו לא מכבר, אלה שעזבו זה מכבר וגם כאלה שנמצאים איתו מרגע היוולדו. אנחנו כולנו משפחה אוהבת אחת ואם תרצו, תוכלו להרגיש את האנרגיה האוהבת הזאת. אם תעצמו עיניים תוכלו להרגיש אולי את הלחץ על הראש, את הדחיקה בכתפיים. אולי מישהו ישב בחיקכם, אולי מישהו יחבק אתכם מאחור. אתם יודעים, בני אדם יכולים לחוש בדברים הללו, אם הם רק נותנים לעצמם. אם הם רק מרשים לעצמם.
אתם כבר מכירים אותי ואת משפטי הפתיחה שלי ולמרות זאת, אחזור על כך: אני יודע מי אתם. אני מכיר כל אחד ואחד מכם בשמו האמיתי.
השם האמיתי שלכם אינו השם שהוענק לכם כשהגעתם לכאן בפעם הזאת. שמכם מורכב מצלילים, מהברות ומצבעים. זהו שם שאינכם יכולים לקלוט. זהו שם שצריך לראות, לשמוע ולהרגיש בו זמנית והוא אינו בלקסיקון של בני האדם.