אני יודע היכן אני נמצא ובפני מי אני מדבר. אני יודע מי קורא את הדברים כעת. אתם, היהודים, נמצאים כעת בתקופה מרגשת ועוצמתית. בכל שנה בעת הזאת האנרגיה עוצמתית, אבל הפעם היא עוצמתית אף יותר, בשל האנרגיות המגיעות מן השמש המרכזית. אתם יכולים להרגיש באנרגיה.
זו תקופה, שבה בני העם היהודי עוסקים בתפילות, בסליחה ובהתכווננות. על כך אדבר היום.
יקרים, אני רוצה לשאול אתכם כמה שאלות.
מה אתם עושים ומה אתם חושבים, כשאתם שומעים את החדשות באמצעי התקשורת שלכם? חדשות שמבליטות את הדברים "הרעים" שקורים על הפלנטה.
מה אתם עושים ומה אתם חושבים, כשאתם שומעים אזהרות למיניהן, כמו: "סוף העולם מגיע". בעיקר שומעים אזהרות כאלה מאלה שמציגים עצמם כאנשי רוח. מה אתם עושים עם האזהרות הללו?
יקרים, דיברתי בחודשים האחרונים על האנרגיות העוצמתיות בתקופה הנוכחית. דיברתי על תקופה מאתגרת. כולכם, וגם הקוראים, יכולתם להרגיש זאת בתחומים שונים בחייכם. היום אדבר על הפרידות שנעשו בתקופה הזאת. פרידות מאנשים קרובים לכם או במעגלים הרחוקים יותר, פרידות מאנשים שהכרתם ושהיו קרובים לליבכם ופרידות מאנשים שרק שמעתם עליהם, אך ליבכם נצבט כששמעתם על כך.
ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.
השירה ששמעתם היתה מוכרת לכם. זו היתה שירת הלב של כל אחת ואחד מכם. האם הרגשתם כיצד ליבכם מגיב אלהשירה ואל נגינת הריפוי? מבורכות הכוהנות הלמוריאניות על שהביאו לכאן את שירת הלב והאהבה, שירת הריפוי והשמחה.
אני וכל האורחים הרבים שנמצאים כאן, יכולנו לשמוע את הלבבות שלכם שרים. מבורכים אתם שאפשרתם לעצמכם לפתוח את הלב.
ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.
ושוב, חגיגה של ריפוי, חגיגה של שמחה, חגיגה של עליית התדר. האם הרגשתם בכך? אני מדבר כעת אל הנוכחים כאן, אבל התדרים עוברים דרך המילים, וגם אתם, הקוראים את המילים ברגע זה, יכולים להרגיש באנרגיית השמחה והריפוי.
בפעם הקודמת, בחגיגה הקודמת, דיברתי על כך שהפלנטה ואתם נמצאים כבר במימד החמישי.
ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.
ברוכים הבאים אל החגיגה. חגיגה של ריפוי, של תדרים, של שמחה.
אדבר היום על חגיגה.
כולנו חוגגים את התקופה המרגשת על הפלנטה שלכם. חוגגים את הידוע שאינו ידוע, את היצירה המשותפת, את האהבה הגדולה ואת האור הגדול.
יקרים, שוב אנחנו נפגשים במפגש בין האדם לבין הרוח. זהו תמיד מפגש מרגש. לכם, אבל בעיקר לנו. אנחנו אלה שמעריכים ומעריצים אתכם על מי שאתם, על הצעדים שאתם עושים כאן על הפלנטה, על השינויים שאתם מחוללים ועל הרצון ללכת עם הלב, על הרצון להיות ולהבין את מהותכם. על כך, שמחת הרוח גדולה ביותר.
האם הרגשתם את התדרים, יקרים? אני מדבר אל הנמצאים כאן, אך גם מי שקורא כעת את המילים, יוכל להרגיש את התדר דרכן.
התדרים של השירה ושל הנגינה חדרו אל תוך הגוף, לשחרר, לנקות, להאיר. יכולתם להרגיש זאת. יכולתם להרגיש את התנועה, את השקט, את הזרימה. גם אתם הקוראים יכולים להרגיש זאת דרך המילים, אם תאפשרו לעצמכם, כי המילים נושאות איתן את תדר הריפוי.
אכן, תקופה מרגשת. מרגשת לכלל האנושות, אך יותר לנשים ובעיקר, לנשים בעלות המודעות.
ומדוע אני עושה את ההבחנה הזאת? הטעם הראשון הוא, שלאורך כל ההיסטוריה האנושית, כמעט תמיד, נשים היו בעלות המודעות. הן אלה שיצרו את הקשר עם הפלנטה ועם הרוח. מעט מאוד גברים עשו זאת, ואלה היו מחוברים אל הצד הנשי שבהם. הנשים הן אלה שפורצות דרך בכל הקשור למודעות.
האם כבר התחלתם לצעוד בדרך המובן מאליו שאינו מובן מאליו? רבים מכם כבר הרגישו ויודעים את כוונת המשפט הזה, ולמה התכוונתי, כשדיברתי איתכם בפעם הקודמת על הדרך, שהיא מובנת מאליה אך אינה מובנת מאליה.
היום ארחיב מעט על הדרך הזו.
