תארו לעצמכם שני סטודנטים, שיושבים בשיעור. האחד מרותק להרצאה. השני משועמם. אולי הוא חושב שטעה בבחירת המרצה או המקצוע. כשהם יוצאים מההרצאה, אומר האחד: אני לא מאמין, הזמן עבר כל כך מהר. השני אומר: גם אני לא מאמין, הזמן לא זז בכלל. השעה הזאת נמשכה נצח.
אני בטוח שהסיטואציה הזו מוכרת לכולכם וגם לקוראים כעת את הדברים… כאשר מעניין לכם – אינכם מרגישים כיצד עובר הזמן, וכאשר משעמם לכם – הזמן נמשך, מבחינתכם, לנצח.
זה הנושא שעליו אדבר היום: הזמן.