תקשור קריון מיום 30.3.2023
תוקשר בפני קהל ע"י דורית ישראל
מבורכים אתם, הנני קריון מהשרות המגנטי.
ושוב אני חוזר על עצמי ומבקש מכם להרגיש את השמחה ואת האחווה שכאן. גם אתם, הקוראים ברגע זה, נמצאים איתנו ויכולים להרגיש את האהבה, את האחווה וגם את הריפוי, שנעשה כאן כעת.
אני קריון, אוהב שמכנים אותי "מאהב האנושות". אני אוהב אתכם, בני האדם, ומכיר אתכם טוב יותר מאשר אתם מכירים את עצמכם. אני יודע גם כמה אתם אוהבים סיפורים… ולכן, אספר לכם סיפור גם היום.
זהו סיפור אמיתי, אך גם בדיוני. מציאותי, אך גם אינו כזה. מיד תבינו… הסיפור הוא גם משל, כך שהוא מורכב מכמה וכמה רבדים. אתם כולכם בינממדדים ולכן תוכלו להיכנס אל הסיפור ולהבין אותו.
מדובר בבחור צעיר ושמו מייקל. במהלך כל השבוע עבד מייקל עם אנשים ועם מחשבים, אבל בסופי שבוע הוא רצה שקט. הוא אהב להיות עם עצמו. יותר מכל, אהב את הטבע, שלא היה נגיש לו בעיר הגדולה שבה גר.
כיוון שהיה הרפתקן, נסע בכל סוף שבוע למקום חדש בטבע, כדי להרגיש ולהתחבר, לנשום ולצבור כוח לשבוע הבא.
אני יודע, שגם כאן, בין הנוכחים ובין הקוראים, ישנם רבים שהטבע מהווה בעבורם מקור לשקט, לשלווה. כך שאתם יכולים להבין מדוע רצה מייקל לברוח מהמולת העיר אל השקט של הטבע.
באחד מסופי השבוע יצא מייקל לטייל ביער קטן, שבו טרם ביקר. הוא נכנס אל היער, הקשיב לרוח בין העצים, שמע ציוץ של ציפורים ונשם. בעיקר נשם.
אני מציע גם לכם לעשות זאת מידי פעם.
הוא המשיך לטייל עד שהגיע אל קרחת יער, שבה עמדו העצים במעגל. כיוון שהיה עייף מעט ורעב מעט, התיישב לרגלי אחד מהעצים ונשען עליו. הוא פתח את התרמיל, שאותו הביא מהבית, הוציא כריך ושתייה והביט בטבע, תוך שהוא מאפשר לטבע להיכנס אל תוך גופו. לפתע שמע קול קורא בשמו: "מייקל, מייקל". הוא הביט סביב ולא ראה איש. חשב שאולי דמיין, אבל שוב שמע את הקריאה בשמו. הוא שאל בקול רם: "מי כאן?" להפתעתו, העץ שעליו נשען, אמר לו: "זה אני שקראתי בשמך". מייקל היה המום, אבל גם נפעם מהעובדה שהעץ מדבר אליו. העץ אמר לו: "אני רוצה שתרגיש בדיוק כמוני. רגליי באדמה וראשי בשמיים. אני רוצה שתבין, שהשורשים של כל העצים שאתה רואה כאן, מחוברים זה לזה ועובדים בשיתוף פעולה. אנחנו, העצים, משתפים פעולה ומדברים זה עם זה דרך השורשים שלנו. אנחנו מזינים זה את זה. מעבירים הודעות זה לזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. מייקל, הגיע הזמן שלא תהיה לבד. הגיע הזמן לשתף פעולה, לקחת איתך עוד אנשים אל הטבע, ללמד אותם כל מה שאתה יודע."
מייקל נשם עמוקות ואז שמע קול נוסף שקורא בשמו. הפעם היה זה קול עדין יותר. שוב שאל: "מי מדבר כעת?" ושמע: "זו אני, גאיה, האדמה. אני רוצה לומר לך שאני מעריכה מאוד מה שאתה עושה. אני מכירה את צעדיך מכל הפעמים שכבר היית כאן. אני מכירה את צעדי כל בני האדם, שצעדו עלי בכל הפעמים שהיו כאן. אני רוצה לומר לך, שאני עובדת בשיתוף פעולה עם בני האדם ומבקשת שתשמרו עלי, על העצים, על הטבע. שתבינו אותנו ושנפעם ביחד בתדרים הרמוניים, כדי להעלות את האנושות אל השלב הבא בהתפתחות שלה. גם אני מבקשת ממך לעבוד בשיתוף פעולה עם עוד אנשים. גם אני מבקשת ממך ללמד את אשר אתה יודע."
מייקל הרגיש פתאום משב רוח על פניו. הוא פקח עיניים והבין שהיה זה חלום… אך היה זה חלום כל כך מוחשי, שהוא היה חייב גם להיות אמיתי.
מה ההבדל בין חלום לבין מציאות? המציאות מורכבת מהגשמה של חלומות. חלום הוא מציאות במימד אחר.
הוא ארז מחדש את התרמיל, שב אל ביתו, עשה כאשר יעצו לו העצים והאדמה, יצר קבוצות, לימד את הידע שהיה לו והיה למדריך בעל שם רב.
יקרים, הסיפור הזה מבוסס על סיפוריהם של כמה וכמה אנשים, ולכן אמרתי שהוא סיפור אמיתי, אבל גם לא… הוא מציאותי אך גם חלומי….
כפי שכבר אמרתי: מהו חלום אם לא מציאות במימד אחר. מהו דמיון אם לא מציאות במימד אחר.
יקרים, האם אתם מייקל? האם הגיעה העת לעבוד בשיתוף פעולה למען התועלת הגבוהה ביותר שלכם ושל כלל האנושות? הגיעה העת.
האם הגיעה העת ללמד את אשר אתם יודעים ולהרחיב את מעגל המודעות? הגיעה העת.
האם אתם מבינים מה משמעות הסיפור בשבילכם? קחו אותו אליכם. אמצו אותו. היו מייקל.
החודש הקרוב הוא חודש של 4 (מדבר על אפריל). 4 בנומרולוגיה העתיקה מציין אדמה. מציין את גאיה. כל החודש הקרוב יהיה בסימן אדמה.
אני מזמין אתכם לצאת אל האדמה, לשמוע את דבריה ולדבר איתה. תוכלו להרגיש את תשובותיה בליבכם. תוכלו להרגיש את הרטטים שלה.
האדמה, העצים, הטבע כולו – מבקשים להודות לכם.
גם אם אתם נמצאים בתקופה מאתגרת מבחינות רבות – אני ממליץ לצאת אל הטבע, להרגיש אותו, לעבוד בשיתוף פעולה.
אתם נושאי האור, נושאי הלפיד. אתם מראי הדרך.
עשו מה שבאתם לכאן לעשות.
היו מי שאתם באמת. עם האור שלכם, עם היושרה שלכם, עם היופי שלכם. עם הצלילים והצבעים שרק אנחנו יכולים לשמוע ולראות.
אני קריון, מאוהב בבני אדם, מבקש אתכם לאהוב בני אדם ולהיות בני אדם.
כי כך הוא הדבר
אהבת האדם
תקשור קריון מיום 27.4.2023
תוקשר בפני קהל ע"י דורית ישראל
מבורכים אתם, הנני קריון מהשרות המגנטי.
תחילה, אני מבקש לומר לכם, כי ביקשתי מהשותפה שלי שלא לפרסם בינתיים את התקשור הקודם, אלא לצרף אותו למסר הנוכחי. שני המסרים הללו קשורים ומחוברים זה לזה ומהווים תקשור שלם.
המסר הקודם היה על אהבה לטבע ועל שיתופי פעולה. הפעם אדבר על אהבת האדם. יש היבטים אחדים לביטוי הזה.
מהי אהבה האדם, אם לא, קודם כל וראשית לכל, אהבה עצמית. אהבת האדם את עצמו. האם אתם אוהבים מה שנשקף לכם במראה? האם אתם אוהבים את הגוף שלכם, את הפנים שלכם? אולי אתם תמיד מוצאים פגמים בעצמכם… האם אתם מדברים על עצמכם בשפה לא מעצימה? "אני שמן מידי", "יש לי קמטים", "אני לא כל כך חכמה" ועוד ועוד.
כל אלה – הגיע זמנם להשתחרר. כשאתם אוהבים את עצמכם, אתם לא רק מרגישים טוב יותר עם עצמכם, אתם גם יכולים לאהוב יותר את האחר. כשנאמר לכם "ואהבת לרעך כמוך", הכוונה היא קודם כל לאהוב את עצמכם ואחר כך לאהוב את האחר כפי שאתם אוהבים את עצמכם.
יש פתרונות. כבר דיברתי על כך ואחזור שוב. הצעתי היא: מנטרות. הן משנות את הלך המחשבה שלכם, משנות את המוח שלכם. כשאתם עומדים מול המראה ואומרים: "אני אוהב.ת את הגוף שלי", "אני הכי יפה בעולם", "אני חכמה/חכם", "אני מוערך/מוערכת", "אני מלא.ה בשמחה" – כשאתם אומרים זאת פעם אחר פעם, יום אחר יום, המוח משנה את הלך המחשבה שלו ואתם מתחילים להיות המנטרות הללו, גם אם אינכם כעת. אתם תהפכו להיות המנטרות.
אהבה עצמית איננה אגואיזם ואינה על חשבון מישהו אחר, שהרי זו כבר איננה אהבה אלא שליטה. אהבה עצמית משמעותה להיות רכים עם עצמכם, כדי שתוכלו להיות רכים גם עם האחר.
שליטה איננה אהבה. שליטה לא באה ממקום של אהבה. לכן, כל מי שמנסה לשלוט דרך האהבה שלו, כביכול, לא באמת אוהב. את השליטה ראוי לשחרר. אינכם זקוקים לה. אתם זקוקים לאהבה. אתם זקוקים למלא עצמכם באור.
כשאני מדבר על אהבה האדם, אינני מדבר רק על אהבה בין אדם לרעהו. אני מדבר גם על אהבה בין אדם לטבע, לאדמה, לעצים. מתי בפעם האחרונה שלחתם אהבה לאדמה או לעצים או לפרחים? אתם חושבים שהאדמה איננה מרגישה? אתם חושבים שהעצים אינם מרגישים? אתם טועים! האדמה מרגישה את האהבה שלכם. היא יודעת מי אתם. גם העצים מרגישים ומגיבים. כך גם הפרחים. מי ששולח אהבה לעצים שלו ולפרחים שלו – יכול לראות תוצאה של פריחה ולבלוב.
כל דבר שצומח מגיב לאהבה.
גם בעלי החיים מגיבים לאהבה. שימו לב ליחס שלכם לבעלי החיים. האם הוא יחס של אהבה או של פחד? במקום שיש פחד אין אהבה. במקום שיש אהבה אין פחד. כל בעלי החיים מרגישים את האהבה, גם אם אתם שולחים אותה לרחוק.
האהבה היא אנרגיה והיא מורגשת בכל מקום ועל כל אחד.
אפילו אנשים שאינם במודעות מרגישים את האהבה. היא איננה תלויית מודעות.
האם ניסיתם פעם לדבר עם האדמה? האם ניסיתם לעצור סופות? להוריד גשמים? אם ניסיתם, ראיתם שבדרך כלל אתם מצליחים. אתם מצליחים כאשר הדבר נעשה למען התועלת הגבוהה ביותר של כולם.
מהי אהבת האדם אם לא אהבה למען התועלת הגבוהה האישית והכללית של האנושות כולה.
כולכם מחוברים, גם אם אתם חושבים שלא. אתם קשורים, גם אם אינכם חושבים כך. אתם מחוברים דרך האנרגיה של האהבה, שנמצאת בנשמה שלכם ושהיא חלק מהאנרגיה של אלוהים.
האם אתם אוהבים את אלוהים? אלוהים לא מחפש את האהבה שלכם או את הכבוד שלכם או את ההערצה שלכם. אלוהים אוהב אתכם. אל תאמרו שאתם אוהבים את אלוהים כדי למצוא חן בעיניו. אמרו זאת רק אם אתם באמת מתכוונים לכך. כי אז, המשמעות היא שאתם מרגישים את אהבת אלוהים אליכם. (הערת המתקשרת: בעניין זה כדאי מאוד לקרוא את הספר "המסע הביתה". ספר מס. 5 בסדרת ספרי קריון המתורגמים).
אדם, אדמה, אהבה, אלוהים.
האדם חלק מהאדמה ומאלוהים. אהבה היא האלוהים, שרוטט בתדר האהבה, השמחה, התשוקה, הצחוק.
כשאתם מחוברים אל השמחה והאהבה והתשוקה והצחוק – אתם מחוברים לאלוהים.
כשאתם מתחברים לאדמה, אתם מתחברים למהות שלכם כבני אדם.
כעת, אם תחברו הכל יחד, תקבלו שאלוהים נמצא בכל מקום ואתם נמצאים בכל מקום. אתם בינממדיים. אתם יכולים להיות כאן ובה בעת במקומות אחרים. אתם יכולים להסתכל אל השמיים, לראות את הכוכבים ולהבין מה יש לכם. אתם יכולים להתחבר אל מי שהייתם בפעמים קודמות על הפלנטה ומחוצה לה.
אני מציע לכם להתחבר אל האהבה העצמית, אל אהבת האדם שאתם, אל האהבה לאחר בלי שיפוטיות וללא רצון לשלוט. אתם אינכם שופטים. אתם יכולים לשפוט רק את עצמכם, אם רצונכם בכך. הניחו לאחר ללכת בדרכו. שילחו אליו אור ואהבה כדי להאיר לו את הדרך. היו האור שאתם. היו נושאי הלפיד. היו מה שבאתם לכאן לעשות בפעם הזאת. באתם לכאן כדי להאיר דרך. כדי להיות. כדי להניח את היסודות לשלום של הדורות הבאים, שיהיו אתם… כי תחזרו לכאן. תרצו לחזור. תרצו לחוות מה שהתחלתם בפעם הזאת. תרצו להביא את האנרגיה הנשית ולפזר אותה על פני הפלנטה. תרצו להביא את למוריה אל העכשיו.
אני אומר לכם: אתם תצליחו! אתם תצליחו! אתם יכולים לעשות זאת.
כשאני מסתכל על הפוטנציאל, זה מה שאני רואה.
כשאני מסתכל עליכם, אני רואה את האור שלכם, את הצבעים שלכם. אני שומע את הצלילים שלכם, שאותם אינכם יכולים לשמוע. אני רואה את התדרים.
אין זה סתם שהרוח אוהבת את בני האדם. אין זה סתם שאלוהים אוהב אתכם.
כעת השאלה: כמה אתם אוהבים את עצמכם?
אתם יכולים. אתם יכולים.
וכך הוא הדבר
קריון
