תקשור קריון מיום 30.9.2021
תוקשר בפני קהל בזום ע"י דורית ישראל
מבורכים אתם, הנני קריון מהשירות המגנטי.
הנה אנחנו נפגשים שוב באנרגיה של האהבה. אהבת הרוח אליכם ואהבתכם אל הרוח. שהרי זה הדדי. אנחנו אחד איתכם ואתם אחד איתנו.
כפי שאתם יודעים, אתם מחוברים היטב על הפלנטה שלכם, וכשקורים דברים במקום אחד – הם קורים ומשפיעים על מקומות אחרים.
בעקבות מה שקרה לאחרונה ובעקבות כל מה שתיארתי לכם בפעמים הקודמות: על כך שזו תקופת מעבר, שמה שהיה לא יהיה – מתעוררות שאלות אצל בני האדם. היום אענה על חלק מהשאלות הללו. אלה שאלות שאני שומע לעיתים קרובות, לא רק כאן. אתן לכם היום את נקודת המבט של הרוח לגבי מה שמעסיק אתכם.
אני מתייחס בעיקר לשאלות שחוזרות על עצמן.
על ממשלת שינוי
"קריון היקר, דיברת רבות על שינוי ואכן אנחנו רוצים בשינוי ובחרנו בו. קיבלנו ממשל חדש, ממשלה חדשה, ונדמה, שלמרות שהממשלה החדשה הכריזה על עצמה ממשלת שינוי – הדברים אינם קורים. היכן השינוי?"
ובכן, יקרים, הנה תשובתי:
אפתח בדוגמה: כאשר אתם הולכים לקנות נעליים חדשות, אתם מודדים אותן והולכים איתן צעדים אחדים. אם הן מוצאות חן בעיניכם והן נוחות לכם – אתם מחליטים לקנות ואתם מתחילים ללכת עם הנעליים. כמעט כל אחד יודע, שבכל פעם שהוא נועל נעליים חדשות, לאחר זמן קצר הוא מרגיש שפשופים בקרסול או לחץ, אפילו שכאשר מדד את הנעליים הן היו מאוד נוחות. מדוע זה קורה? הסיבה היא, שהרגל צריכה להתרגל לנעל והנעל צריכה להתרגל לנועל אותה. כשתקופת ההסתגלות מסתיימת, ובדרך כלל היא לא ארוכה, הנעליים הופכות להיות נוחות מאוד להליכה.
הנה דוגמה נוספת, מעט שונה: כשאתם עוברים לגור במקום חדש והדירה או הבית מצאו חן בעיניכם – אתם מתחילים להעביר את כל החפצים שלכם. האם הוא מיד מסודר? לא. ישנן קופסאות, ישנן חבילות. יש לסדר כל חפץ במקום המתאים לו. יתכן שחלק מהחפצים הישנים לא יתאימו לבית החדש. יתכן ותרצו לקנות חפצים חדשים. לוקח זמן להסתגל למקום החדש, עד שאתם מרגישים שאתם באמת בבית.
האם אתם מבינים את הדוגמאות שהבאתי?
גם עם ממשל חדש יש צורך בתקופת הסתגלות. הממשל צריך להסתגל לעם והעם – לממשל החדש, ששונה מהקודם. אתם נמצאים כעת בתקופת הסתגלות. בתקופה כזאת ישנן חריקות. ישנם דברים שאינם משתנים במהירות, כי לוקח זמן לחולל שינויים בארגונים גדולים או במקומות גדולים. ברגע שתקופת ההסתגלות תסתיים – תוכלו לראות שהשינויים מתרחשים. למעשה, בחלק מהשינויים כבר הבחנתם. לא רק כאן, אלא גם במקומות אחרים, שבהם נבחרו ממשלים חדשים.
אל תצפו שהכל יהיה מושלם כבר בימים הראשונים. קודם כל, אנשים אינם מושלמים, כפי שאתם יודעים… לכן גם ממשלים אינם מושלמים. אנחנו אומרים, שאתם מושלמים כמו שאתם, אבל לכל אחד הדאגות שלו, החששות שלו, המחשבות שלו. כך גם לממשל חדש. אתם תראו את השינוי. היו סבלניים ואפשרו את תקופת ההסתגלות.
בדיוק כפי שאינכם זורקים את הנעליים החדשות או כפי שאינכם עוזבים את הדירה החדשה כי היא "לא מתאימה לנו" – כך אל תזרקו מיד ממשל חדש. אפשרו לו להוכיח את עצמו, להסתגל. לסגל עצמו לתנאים חדשים שהוא איננו מכיר.
לכן, אני מציע לא לקבוע כבר כעת שכלום לא קורה. אתם זוכרים ודאי שכבר אמרתי פעמים רבות, כי מה שהיה לא יהיה. אם מישהו רוצה ללכת בדרך הישנה, הוא לא יוכל להגיע לתוצאות שהוא רוצה בהן. הוא יצטרך להסתגל.
כך גם כל הממשלים החדשים.
על הצעד הראשון
שאלה נוספת:
"קריון, נאמר לי פעמים רבות שאני צריכה לעסוק בייעוד שלי, להתחיל דרך. אני לא מצליחה להביא עצמי למצב שבו אוכל לעשות את הצעד הראשון. מה יהיה אם לא אצליח? מה אם לא אדע מה להגיד, מה לעשות ואיך להתנהל? האם יש לך הצעה בשבילי?"
שוב אתן דוגמאות. נניח שאתם רוצים להתגבר על פחד גבהים שיש לכם. אתם נקשרים למכשיר, שיסיע אתכם מעל גובה רב (מדבר על אומגה). אתם אמיצים. אתם מחליטים להתגבר על הפחד. ואז, אתם יושבים, ואינכם מצליחים להזיז עצמכם מהמקום הבטוח אל המקום שבו תהיו תלויים באוויר, מבלי להרגיש את האדמה תחתכם. הצעד הראשון הוא המפחיד. אבל מה יקרה אם תעצמו עיניים ובבת אחת תעזבו את המקום הבטוח? תהיה לכם תחושה נפלאה של חופש, תחושת ריחוף. אפילו תחושה שהכל אפשרי.
האם אתם יכולים להתגבר על הפחד מפני הצעד הראשון?
הנה דוגמה נוספת: כשלומדים לשחות צריך להיכנס אל המים. לפעמים בקפיצה. אנשים רבים לא מסוגלים להביא עצמם לקפוץ אל המים, לזוז מהמקום הבטוח אל מקום שבו לא נוגעים באדמה יציבה. שוב, הצעד הראשון הזה הוא המפחיד, אבל ברגע שעשיתם אותו פעם אחת – תוכלו לחזור על כך פעמים רבות. כשאתם מכירים את תחושת ה"אחרי", הפחד ייעלם.
כשאתם ממלאים עצמכם באהבה, הפחד נעלם. כי במקום שיש אהבה אין פחד. אחד מהפחדים הגדולים ביותר של בני אדם הוא מפני הלא-נודע. כשאתם מתחילים דרך חדשה, אתם עומדים בפני הלא-נודע, בעיקר כשאתם מבינים שמה שהיה לא יהיה. אתם רואים שהרעיון הזה חוזר על עצמו…
אם כך, אל תשאלו עצמכם: מה אגיד, איך אתנהל, האם יהיו לי תלמידים, האם יהיו אלה שירצו לבוא ולשמוע אותי. פשוט – מלאו עצמכם באהבה ועשו את הצעד הראשון. הצעד הראשון יכול להיות: לדבר עם אנשים, לספר להם מי אתם ומה אתם עושים. יכול להיות שיש כבר אנשים שמכירים אתכם והם אכן רוצים לשמוע מה שיש לכם ללמד. כשעושים את הצעד הראשון – הכל פתוח, הפחד נעלם.
היו אמיצים. היו אהבה. כך תוכלו לעשות מה שבאתם לכאן לעשות, כפי שנאמר לכם פעמים רבות.
זכרו כי הרוח תמיד אתכם, תתמוך בכם ותאהב אתכם. אפשרו לנו לעזור לכם, לתת לכם את התמיכה. הישענו על הרוח. הישענו על האהבה.
על התחושה של עמידה במקום
באותו הקשר, הנה שאלה נוספת שנשאלת פעמים רבות:
"קריון, בעבר הצלחתי מאוד. כל מה שעשיתי היה נפלא. כעת, כשאני עושה אותם הדברים – אין תוצאות. אני מרגיש שהכל עומד, שאני כאילו משותק. מה לעשות? מה אני עושה לא נכון? הרי בעבר הכל הצליח."
ובכן, יקרים, אני מחזיר אתכם שוב לאשר אמרתי בפעמים הקודמות. מה שהיה לא יהיה ולכן, אם תמשיכו לעשות את אותם הצעדים – לא יקרה דבר ותרגישו שאתם עומדים במקום. תרגישו שאתם כמו משותקים. ביקשתי מכם לנצל את התקופה לתכנון, להתכווננות, ליצירת דרכים נוספות, לבדוק עם עצמכם היכן נמצאת התשוקה שלכם. לשנות מה שעשיתם בעבר. כשתדעו היכן התשוקה שלכם ומה אתם רוצים לעשות, תתכווננו ותשנו – תוכלו להמשיך להצליח. שינוי הוא שם המשחק בתקופה הזאת ובתקופה הבאה.
התכוננו לשינוי בתחומים רבים בחייכם. אל תפחדו ממנו. חבקו אותו. ראו כיצד אתם יכולים לנצל את השינוי לטובתכם. התכווננו אל הדברים שאתם באמת רוצים ואם טעיתם – אתם תמיד יכולים לשנות… אל פחד. ניתן לטעות. בנ יאדם טועים. היופי הוא, שניתן לשנות גם את הטעות.
היו אמיצים, מלאו עצמכם באהבה ושחקו את משחק השינוי. כך תמצאו דרכים להשיג את איכות החיים שלכם ואת מה שאתם רוצים לעצמכם בכל תחום.
זכרו: מה שהיה לא יהיה. אל תנסו לשחזר מה שהיה, כי תמצאו עצמכם בפני קיר. שנו מה שהיה ותוכלו לראות שהכל פתוח.
זו התקופה. עשו מה שבאתם לכאן לעשות…
על הקורונה ועל החיסונים
שאלות נוספות, אולי החשובות ביותר בתקופה הנוכחית, ואני שומע אותן שוב ושוב בצורות שונות, קשורות בקורונה ובחיסונים.
"קריון, מה דעתך על החיסונים ומה דעתך על המגיפה? האם אני צריך להתחסן? מה עמדת הרוח?"
תחילה אומר לכם: מעולם לא המלצתי להתחסן ומעולם לא המלצתי שלא להתחסן. כל מי שאומר לכם אחרת – אינו מדבר בשמי ובשם הרוח. הרוח לאיכולה להמליץ באופן גורף. תמיד המלצתי ללכת עם הלב וגם כעת אני ממליץ על כך.
ראו, בכל תקופות ההסטוריה האנושית היו מגיפות. מהי מגיפה? זו מחלה שמתפשטת ממקום למקום. מה שגרם למגיפות, למחלות הללו, להיעלם היו חיסונים. גם בתקופת חייכם אתם יכולים לזכור חיסונים שהתגברו על מחלות. ישנן מחלות עונתיות, שיכולות לחזור על עצמן, וישנן מחלות שהחיסון מדביר.
"אבל קריון, החיסון לקורונה פותח במהירות כל כך גדולה, שלא יתכן שהוא טוב לגוף שלי".
ודאי שמעתם את האמירה הזאת. אני אומר לכם, יקרים, אתם נמצאים בתקופה מואצת. הכל קורה מהר. דברים שבעבר לקחו זמן רב – קורים היום בזמן קצר. כך גם היכולת המדעית התפתחה במהירות. אין חשיבות לזמן, אתם כבר יודעים זאת. הזמן אינו מהווה גורם כלשהו אלא אך ורק היכולת האנושית. כך שאל תפסלו את החיסון על בסיס הזמן שבו פותח.
יחד עם זאת, החיסון אינו מתאים לכל אחד.
לכן, כל אחד אמור להיות אחראי על גופו ולהחליט אם החיסון מתאים לו. רק אל תתנגדו באופן גורף. התנגדות גורפת איננה הליכה עם הלב.
באותו הקשר, ונכון גם לתחומים אחרים, אומר לכם, כפי שכבר אמרתי בעבר: אל תאפשרו לאף אדם לשלוט על גופכם. אפילו לא לממשלות. אם אתם מרגישים שזו כפייה ואינכם מוכנים לה – הניחו. רק בידקו את העניין בתוככם, בליבכם. בידקו מה האמת שלכם. יתכן שהאמת של מישהו אחר שונה משלכם. אם החלטתם, מכל הסיבות הנכונות, שלא להתחסן – הרוח איתכם. אם החלטתם שכן להתחסן – הרוח איתכם.
משמעות דבריי: הרוח איננה ממליצה. הרוח מבקשת אתכם לבחון את האמת שלכם. את הלב שלכם. ולא לאפשר לכפייה מכל סוג שהוא, בין אם להתחסן או שלא להתחסן, להשפיע על האמת שלכם.
מובן, שבדרך הלב אתם לא פוגעים באף אחד ואינכם עושים "דווקא" למישהו. שכן זו אינה הליכה עם הלב. זו הליכה עם ההתנגדות.
אני מציע לכם לחשוב, לשקול, להבין משמעויות. הרוח תהיה איתכם בכל החלטה.
"אבל קריון, יש סיכונים כל כך גדולים בחיסונים".
יקרים, יש סיכון גדול יותר לאנשים מסוימים אם אינם מתחסנים ויש אכן גם סיכונים בחיסונים. עשו את השיקולים שלכם ובידקו מה חשוב לכם, מה מתאים לכם, מה אומר הלב שלכם.
ללב יש מערכת עצבית בדיוק כמו שיש למוח וניתן לומר שללב יש מוח משלו. חישבו עם הלב.
מתי יהיה טוב
"קריון, אתה תמיד אומר לנו שיש אור בקצה המנהרה, שיהיה טוב. אנחנו לא רואים זאת. מתי זה כבר יקרה?"
האם גם אתם שומעים או שואלים את השאלות הללו? אני אומר לכם שוב: יש אור בקצה המנהרה ויהיה טוב, כי עכשיו טוב. כדי לראות זאת, כדאי להגביה את נקודת המבט, לראות תהליכים, לדעת שיש דברים שנעשים מתחת לפני השטח ושאתם רואים רק את התוצאות שלהם.
הדברים אינם כפי שהם נראים!
כשמגביהים את נקודת המבט, ניתן לראות דברים נוספים. ניתן לראות פוטנציאלים. ניתן לראות את השינויים. ניתן לראות לאן מובילה הדרך. אולי כדאי שלא תסתמכו רק על ההיסטוריה שלכם אלא על ההיסטוריה של האחרים ביקום, שכבר עברו תהליכים כאלה.
תשאלו את הפלדיאנים, את הארקטוריאנים, את הסיריאנים. הם יאמרו לכם שאתם בכיוון הנכון. הם יאמרו לכם שיש אור בקצה המנהרה.
האם אתם יכולים להגביה את המבט ולראות את האור? להרגיש ולדעת עם הלב?
יקרים, אני קריון, מאוהב בבני אדם. אני יודע מה בליבכם.
הרוח אוהבת אתכם ואת מגוון הרגשות שלכם.
האם אתם יכולים להיות האהבה שאנחנו רואים בכם?
האם אתם יכולים להיות הקדושה שאנחנו רואים בכם?
האם אתם יכולים להיות האור שאנחנו רואים בכם?
אני יודע מי אתם, האם גם אתם יודעים מי אתם?
וכך הוא הדבר
קריון
