האם אתם מפחדים?

האם אתם מרגישים באהבה שנמצאת כאן? האהבה היא אנרגיה. אין לה זמן ואין לה מרחק. ניתן להרגיש בה, גם אם אתם מאוד רחוקים. זו אהבת הרוח אליכם, בני האדם. זו אהבה בלתי מותנית בדבר. אנחנו רוצים לעטוף אתכם באהבה הזאת ומבקשים שתרגישו בנו. אנחנו איתכם בכל רגע. מושיטים לכם יד.

אני יודע היכן אני נמצא ובפני מי אני מדבר. אני רוצה להחזיר אתכם אל ההיסטוריה שלכם. המנהיג, משה, הוציא את העם ממצרים. הפך את האנשים מעבדים לבני חורין. העם הזה עשה לו הרבה מאוד צרות בדרך עד שהגיעו אל הארץ המובטחת… גם כשהגיעו, למרות שהובטחה להם, החליטו שאינם רוצים להיכנס לפני שיידעו בדיוק מה יש בה ומה קורה בה.

משה שלח 12 נציגים, אחד מכל שבט, כדי לשוטט בארץ, לשמוע, לראות, לחוות, לחזור ולספר על הארץ.

40 יום ונציגי השבטים חזרו. עשרה מהם סיפרו שהארץ הזאת רעה. יושבים בה עמים שלא יאפשרו להתיישב בה. שניים סיפרו שהארץ טובה ושאין כל בעיה להיכנס אליה, כי אלוהים איתם.

האם אתם זוכרים למי האמינו האנשים? הם כמובן האמינו לאלה שהפחידו אותם ואיימו עליהם שהארץ רעה. גם אם המצב היה הפוך ושניים היו מאיימים ומפחידים – בני אדם נוטים להקשיב יותר לאלה שמפחידים אותם.

העם החליט שלא להיכנס לארץ ומשה נאלץ לקחת אותם להסתובב במדבר. 40 שנה.

אקח אתכם כעת לימים אלה.

זו תקופת וירוס הקורונה. מנהיגים עומדים ומספרים לכם כמה הוירוס נורא, כמה אלפי קורבנות יהיו ומאיימים עליכם.

מצד שני, יש האומרים שנכון, יש וירוס, אבל ניתן להתמודד איתו.

אחרי מי אתם הולכים? למי אתם מאמינים? למאיימים או לאלה האומרים שניתן להתמודד עם הוירוס ולחיות איתו?

ועוד אשאל: מי נותן לכם דוגמא אישית? מי נוהג ביושר וביושרה?

כעת אזכיר לכם מסר שהעברתי כאן לפני חודשים אחדים.

דיברתי על השדה האלקטרו-מגנטי שלכם ועל כך, שכאשר אתם עומדים ליד אנשים, השדות האלקטרו-מגנטיים שלכם נפגשים. כשאתם שולחים אל השדה אנרגיה של פחד, הוא משפיע על השדה של העומד לידכם. גם הוא מתמלא אז בפחד. בצורה כזאת, הפחד מידבק. כך היה כשנציגי השבטים דיברו עם העם. הפחד היה מידבק. כך גם בתקופה הנוכחית: הפחד מידבק.

אני שואל אתכם: היכן אתם נמצאים במצבים כאלה?

אם אשרטט לכם סקאלה, שבקצה האחד יש פחד, אתם ודאי יודעים מה נמצא בקצה השני. שם נמצאת אהבה. במקום שיש אהבה אין פחד ובמקום שיש פחד אין אהבה. פחד הוא חושך. לא ניתן לראות פוטנציאלים ואפשרויות. לא ניתן לראות בחושך. אהבה היא אור ומאפשרת ראייה, כולל ראייה קדימה.

האם כשאתם שומעים הפחדות ואיומים, אתם מאפשרים לדברים לחדור ולחלחל אליכם? ואולי אתם אומרים: עד כאן. אני שולח אור ואהבה אל השדה שלי. אני לא מאפשר לאיומים לחדור אלי.

כאשר אתם ממלאים את השדה באור ובאהבה, אתם משפיעים על אלה שנמצאים לידכם. ואם הם פוחדים – האור יכול להמיס את הפחד והם יכולים לנשום. הפחד לא מאפשר נשימה חופשית. הפחד חונק. לכן, זו דרכם של שליטים רבים לשלוט בעם שלהם ובמאמינים שלהם: דרך האיומים וההפחדות. אם לא תעשו מה שאני אומר יקרה אסון. אם לא תשמעו בקולי, כי לי יש דיבור עם אלוהים – תגיעו לגהינום.

כמו שאמרתי, הטבע האנושי נוטה ללכת יותר עם האיומים וההפחדות. אבל די באור קטן אחד, כדי להאיר חושך. האם אתם האור הזה?

האם אתם מבינים, שכשליחי אור, אתם אמורים לשלוח את האור שלכם לכל המקומות החשוכים. כשאתם צועדים, לכל מקום שבו אתם הולכים, אתם מביאים את האור שלכם, וכל אדם, אפילו אם הוא פוחד באותו רגע – מושפע.

גם האדמה מקבלת את האור שלכם. האדמה עובדת עם בני האדם. היא זוכרת את צעדיכם. היא יודעת מי הולך עליה ומי הלך עליה לאורך השנים. היא יודעת מי אתם. וכשאתם צועדים עם האור שלכם, גם האדמה מקבלת אותו.

בתקופה הנוכחית יש מאבק בין אור לחושך, בין איומים לתקווה. הדור הצעיר מבין מה קורה וכבר אינו מוכן לקבל איומים. הוא רוצה לראות אור בעתיד שלו ולא חושך.

כשהחושך נתקל באור הוא מנסה להרים את הראש. אבל, יקרים, האור תמיד מנצח. וכשאתם תעמדו איתנים עם האור שלכם – תשפיעו. גם על סביבתכם הקרובה וגם על הרחוקה.

כשהעם נכנס אל הארץ לאחר 40 שנה, מי שהנהיגו אותו היו שני האנשים שהביאו את התקווה. הם היו מנהיגים של תקווה ושל אמונה.

האם היום אתם מאפשרים לאלה המביאים את התקווה להנהיג אתכם?

זו תקופה, שבה האנרגיה הנשית מורגשת בכל רחבי הפלנטה. למוריה, עם האנרגיה הנשית שלה, מציפה את הפלנטה. נשים יקרות, אתן בונות כאן את למוריה החדשה. היו המנהיגות. הביאו אתן את התקווה ואת האור. אל תאפשרו לאף אחד לאיים עליכן ולהפחיד אתכן. זו העת לקחת את העוצמה הנשית לידיים. לקחת את העוצמה הלמוריאנית.

יקרים, זו העת להיות המגדלור שאתם. להאיר. זו העת לגלות את המנהיגים והמנהיגות ישרי הדרך, שהאמת בליבם ובפיהם. בעלי היושרה.

היו האור.

הרגישו את האהבה.

שילחו אור ואהבה אל השדה האנרגטי שלכם ואפשרו ריפוי גם לעצמכם, גם לסובבים אתכם וגם לפלנטה.

כמו שכבר אמרתי כאן בעבר: יהיה טוב. עכשיו טוב.

אני קריון, מאוהב בבני אדם. מאוהב באלה המבינים מי הם, ואני מבקש אתכם: היו האור שאתם.

וכך הוא הדבר.

קריון

הערה:

לאחר שהסתיים התקשור, לא יכולתי שלא לשים לב למספר 40 שחזר על עצמו: 40 ימים שהו המרגלים בכנען, 40 שנה הוליך משה את העם במדבר. לזה ניתן להוסיף את 40 היום והלילה ששהה משה על ההר, כשקיבל את לוחות הברית.

גם שמתי לב שהמספרים הללו רמזו על סופים ועל התחלות.

קריון לא התייחס לכך.

כשהעליתי את המחשבות הללו בקול, אחת מהנוכחות, ריקי, אמרה: שימו לב לשנה הנוכחית: 2020. אם נצרף נקבל 40.

אז אולי זוהי שנה של תקווה. שנה שמרמזת על סוף ועל התחלה חדשה.

בואו נאמין שכך הוא.

דורית