יקרים, גופכם הקשיב לצלילים והגיב להם (מדבר על השירה והנגינה של מירב גולד ועל טקס ריפוי שנערך טרם התקשור עם דורית ועם הנגינה של מירב ושל דליה לוין). הצלילים הפעם הביאו אליכם את הרכות, וגופכם היה זקוק לכך, לאחר שנה מאתגרת.

זו היתה שנה של אנרגיה עוצמתית מאוד. שנה שבה עברתם למימד החמישי, מהלך לא פשוט בעבור הגוף האנושי. שנה שבה התחלתם להתרגל אל הזמן הספירלי – עוד מהלך שאינו פשוט לגוף האנושי ובעיקר לא פשוט למוח האנושי.

כל אחד מכם חווה את האתגרים שלו במהלך השנה, והצלילים נועדו לרכך, להרגיע ולהכניס אל הגוף את האהבה ואת האור. תודה יקרה על שהבאת בקולך את הרכות (מתייחס למירב)

יקרים, ודאי יש ביניכם ובין הקוראים גברים ונשים, שאוהבים לעשות עבודות תחזוקה בבית או במקומות אחרים. אתם תבינו מיד את הדברים. אבל מה שאומר כעת נוגע לכולם.

ברוכות הבאות נשים יקרות, הנני קריון מהשרות המגנטי.

שוב השמחה כה רבה. כולנו כאן נשים. כולנו כאן באחוות הנשיות הפורחת, השמחה והמתפרצת. אינני מגזימה בדברים הללו. אתן יכולות להרגיש הן בשמחה והן בפריחה והן בהתפרצות הנשיות.

נמצאות איתנו כאן נשים נוספות, אחיותיכן ממקומות אחרים. אתן יכולות להרגיש לידכן את האנרגיה הנשית, שנמצאת מאחוריכן או לפניכן, או להרגיש חיבוק ולהרגיש את האחדות הנשית עם כל הנשים ביקום.

האם הקשבתם לתפילה הזכה מפיה של הכוהנת הלמוריאנית-פלדיאנית? היא הביאה לכאן את האהבה מכל המקומות הרחוקים. היא הביאה לכאן את שירת האהבה, וזו האנרגיה שאתם מרגישים כעת. זו האנרגיה של הבית, ה"מקום" שכולכם באתם ממנו ואליו תשובו.

היום אני רוצה לספר לכם סיפור. זה סיפור על נשמה שכולה אהבה, ושמה אורורה.

אורורה כבר היתה פעמים רבות כאן על הפלנטה. היא גם היתה במקומות אחרים שמחוץ לפלנטה, אבל היא אהבה את הפלנטה ורצתה לחזור לכאן פעם אחר פעם. היא ידעה שיש לה תפקיד, ואכן, בכל הפעמים שהיתה כאן היה לה תפקיד חשוב. גם בפעם הזאת, כשהחליטה שהיא רוצה לשוב, ידעה שיש לה תפקיד חשוב.

אדם רוצים לדעת מה עומד לקרות. אבל כיצד אפשר לדעת בדיוק, אם אתם יוצרים את המציאות שלכם, גם כקולקטיב אנושי, צעד אחר צעד? ניתן לדעת רק מהו הפוטנציאל. לכן, בני אדם שאינם אוהבים שינוי, מרגישים פחד כשקורה בחייהם משהו בלתי צפוי.

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

יקרים, שמעתם את השירה. היא נכנסה ללבבות וחיברה אותם בעזרת הקול יוצא הדופן של הכוהנת הלמוריאנית (מתייחס למירב). זו שירה מקודשת. כאשר השירה הלמוריאנית המקודשת נכנסת אל הלבבות, היא הופכת להיות חלק מהגוף האנושי. כבר אמרתי בעבר שהלב האנושי קדוש. אם כך, יש לנו קדושה שמתחברת אל קדושה.

אלה הנושאים שאני רוצה לדבר עליהם היום: על שירה, על קדושה, על אור ועל הקשר ביניהם.

ובכן, מהי השירה?

תארו לעצמכם שני סטודנטים, שיושבים בשיעור. האחד מרותק להרצאה. השני משועמם. אולי הוא חושב שטעה בבחירת המרצה או המקצוע. כשהם יוצאים מההרצאה, אומר האחד: אני לא מאמין, הזמן עבר כל כך מהר. השני אומר: גם אני לא מאמין, הזמן לא זז בכלל. השעה הזאת נמשכה נצח.

אני בטוח שהסיטואציה הזו מוכרת לכולכם וגם לקוראים כעת את הדברים… כאשר מעניין לכם – אינכם מרגישים כיצד עובר הזמן, וכאשר משעמם לכם – הזמן נמשך, מבחינתכם, לנצח.

זה הנושא שעליו אדבר היום: הזמן.

אתם, כיהודים, יודעים היטב מהי היציאה אל החופש ומהי היציאה אל העצמאות. כל עם, שבעברו היתה עבדות, יודע היטב מהי יציאה אל חופש, והעם היהודי חווה עבדות ויצא מעבדות לחירות. יותר מזה, המנהיג שהנהיג את העם היהודי מעבדות לחירות, גם קבע חוקים ומנהגים באשר לעבד. כשאותו מנהיג, משה, הנהיג את עמו, הוא היה צריך להפוך אותו מערב רב של אנשים לאנשים שמתנהגים בשיתוף פעולה, שיש להם קנה מידה אחיד להתייחסות אל מה שקורה. הוא הונחה להעביר את העקרונות הללו וליצור את העם דרך אותם עקרונות.

הסיפור מן העבר הוא על מתמטיקאי הודי בשם רמנוג'אן. הסיפור אמיתי. הנער ההודי היה מוכשר ביותר במתמטיקה. מגיל קטן התעניין במספרים וידע לחבר אותם בצורות שונות ולתת להם משמעויות. המורים שלו ראו את כישרונו הגדול והוא אף קיבל מלגות לימודים לאוניברסיטה בהודו. מוריו שם המליצו לו לנסוע לאנגליה, אל המקום שנודע בלימודי המתמטיקה באותה עת, אוניברסיטת קיימברידג'.

האם אתם מבינים, שכל "מקרה" הוא סינכרון, עבודה משותפת ביניכם לבין מה שאתם קוראים לו "הרוח"? אתם יכולים לקרוא לרוח בשמות שונים: הדרכה, מלאכים, יקום או אפילו אלוהים. אך שום דבר לא קורה במקרה! הכל קורה על פי הכוונה האנושית. בין אם זו כוונה אישית או כוונה קולקטיבית אנושית. אתם והרוח, ותקראו לה בכל שם שאתם רוצים, עובדים במשותף דרך הכוונה.