תקשורי קריון

האם הקשבתם לתפילה הזכה מפיה של הכוהנת הלמוריאנית-פלדיאנית? היא הביאה לכאן את האהבה מכל המקומות הרחוקים. היא הביאה לכאן את שירת האהבה, וזו האנרגיה שאתם מרגישים כעת. זו האנרגיה של הבית, ה"מקום" שכולכם באתם ממנו ואליו תשובו.

היום אני רוצה לספר לכם סיפור. זה סיפור על נשמה שכולה אהבה, ושמה אורורה.

אורורה כבר היתה פעמים רבות כאן על הפלנטה. היא גם היתה במקומות אחרים שמחוץ לפלנטה, אבל היא אהבה את הפלנטה ורצתה לחזור לכאן פעם אחר פעם. היא ידעה שיש לה תפקיד, ואכן, בכל הפעמים שהיתה כאן היה לה תפקיד חשוב. גם בפעם הזאת, כשהחליטה שהיא רוצה לשוב, ידעה שיש לה תפקיד חשוב.

אדם רוצים לדעת מה עומד לקרות. אבל כיצד אפשר לדעת בדיוק, אם אתם יוצרים את המציאות שלכם, גם כקולקטיב אנושי, צעד אחר צעד? ניתן לדעת רק מהו הפוטנציאל. לכן, בני אדם שאינם אוהבים שינוי, מרגישים פחד כשקורה בחייהם משהו בלתי צפוי.

ברוכים הבאים, הנני קריון מהשרות המגנטי.

יקרים, שמעתם את השירה. היא נכנסה ללבבות וחיברה אותם בעזרת הקול יוצא הדופן של הכוהנת הלמוריאנית (מתייחס למירב). זו שירה מקודשת. כאשר השירה הלמוריאנית המקודשת נכנסת אל הלבבות, היא הופכת להיות חלק מהגוף האנושי. כבר אמרתי בעבר שהלב האנושי קדוש. אם כך, יש לנו קדושה שמתחברת אל קדושה.

אלה הנושאים שאני רוצה לדבר עליהם היום: על שירה, על קדושה, על אור ועל הקשר ביניהם.

ובכן, מהי השירה?

תארו לעצמכם שני סטודנטים, שיושבים בשיעור. האחד מרותק להרצאה. השני משועמם. אולי הוא חושב שטעה בבחירת המרצה או המקצוע. כשהם יוצאים מההרצאה, אומר האחד: אני לא מאמין, הזמן עבר כל כך מהר. השני אומר: גם אני לא מאמין, הזמן לא זז בכלל. השעה הזאת נמשכה נצח.

אני בטוח שהסיטואציה הזו מוכרת לכולכם וגם לקוראים כעת את הדברים… כאשר מעניין לכם – אינכם מרגישים כיצד עובר הזמן, וכאשר משעמם לכם – הזמן נמשך, מבחינתכם, לנצח.

זה הנושא שעליו אדבר היום: הזמן.

אתם, כיהודים, יודעים היטב מהי היציאה אל החופש ומהי היציאה אל העצמאות. כל עם, שבעברו היתה עבדות, יודע היטב מהי יציאה אל חופש, והעם היהודי חווה עבדות ויצא מעבדות לחירות. יותר מזה, המנהיג שהנהיג את העם היהודי מעבדות לחירות, גם קבע חוקים ומנהגים באשר לעבד. כשאותו מנהיג, משה, הנהיג את עמו, הוא היה צריך להפוך אותו מערב רב של אנשים לאנשים שמתנהגים בשיתוף פעולה, שיש להם קנה מידה אחיד להתייחסות אל מה שקורה. הוא הונחה להעביר את העקרונות הללו וליצור את העם דרך אותם עקרונות.

הסיפור מן העבר הוא על מתמטיקאי הודי בשם רמנוג'אן. הסיפור אמיתי. הנער ההודי היה מוכשר ביותר במתמטיקה. מגיל קטן התעניין במספרים וידע לחבר אותם בצורות שונות ולתת להם משמעויות. המורים שלו ראו את כישרונו הגדול והוא אף קיבל מלגות לימודים לאוניברסיטה בהודו. מוריו שם המליצו לו לנסוע לאנגליה, אל המקום שנודע בלימודי המתמטיקה באותה עת, אוניברסיטת קיימברידג'.

האם אתם מבינים, שכל "מקרה" הוא סינכרון, עבודה משותפת ביניכם לבין מה שאתם קוראים לו "הרוח"? אתם יכולים לקרוא לרוח בשמות שונים: הדרכה, מלאכים, יקום או אפילו אלוהים. אך שום דבר לא קורה במקרה! הכל קורה על פי הכוונה האנושית. בין אם זו כוונה אישית או כוונה קולקטיבית אנושית. אתם והרוח, ותקראו לה בכל שם שאתם רוצים, עובדים במשותף דרך הכוונה.

מי שמכיר את המתקשרת שלי, יודע שבדרך כלל היא מתקשרת את קריון בעיניים עצומות. ביקשתי ממנה הפעם לפתוח עיניים והראיתי לה את האנרגיה שנמצאת כאן באולם. זו האנרגיה של הצלילים שלכם, של הכוונות שלכם, של הרצונות שלכם. לו יכולתם לראות את הצבעים הייתם נדהמים מהיופי. זהו יופי שליבכם אינו יכול להכיל, אבל אתם יכולים להרגיש בו.

האם כבר התרגלתם לאנרגיה החדשה? האם כבר התרגלתם לעובדה שעליתם תדר ואתם נמצאים במימד חדש? האם כבר התרגלתם למשמעות של המימד החדש, של קפיצת התדר, על החיים שלכם? דיברתי על כך בחודשים האחרונים. הזכרתי את הבלבול, את העובדה שרבים מרגישים שהם עומדים במקום, כאילו תקועים בו ואינם יכולים לזוז ממנו. דיברתי על כך, שדברים שעבדו בשבילכם בעבר כבר אינם עובדים. יש כאלה שיודעים כיצד לברוא את המציאות שלהם – והנה היא לא מתממשת, לעומת פעמים קודמות שהצליחו.

היום אני רוצה לדבר על קול ועל צלילים. על קול ועל תדרים. כפי שאתן יודעות, הכל קשור בתדר. ישנם תדרים שמאפיינים מגזרים מסויימים, חלקים בטבע, ביקום, באנרגיה. הכל רוטט. הכל מרק אנרגטי אחד והרטטים משתנים בתוכו. כשאתן משמיעות קול – יש לו רטט ותהודה. כאשר לקול מצטרפת כוונה – התהודה גדולה יותר והרטט מהיר יותר. לכוונה האנושית עוצמה גדולה מאוד, וכשמצרפים אליה צלילים, היא הופכת עוצמתית אף יותר. אתן יכולות ליצור את המציאות שלכן גם בעזרת הצלילים, המצטרפים אל הכוונה. כשהכוונה מובעת בקול וברטט – היא מחוללת ניסים ונפלאות.